וורשה - מיידנק - לובלין

היום השלישי

מחנה מיידנק

מיידנק היה מחנה השמדה נאצי, הממוקם כארבעה קילומטרים ממרכז העיר לובלין בפולין. שלא כמו מחנות ריכוז והשמדה נאציים אחרים, מיידנק לא הוחבא ביער מרוחק או הוסתר על ידי מכשולים טבעיים, וגם לא הוקף ב"אזור בטחון".
המחנה הוקם בנובמבר 1941 בפקודתו של היינריך הימלר, לאחר שזה ביקר בלובלין ביולי אותה שנה. מיידנק היה מחנה שבויים של האס אס, תחת פיקודו של קארל אוטו קוך. בפברואר 1943 הוא הוסב למחנה ריכוז.
השם ניתן למחנה ב-1941 על ידי תושבים מקומיים, שלבטח ידעו על קיומו, והוא מבוסס על שמו של המחוז מיידנק טטרסקי בלובלין. השם הגרמני המקורי של המחנה היה Konzentrationslager Lublin (מחנה ריכוז לובלין).
בשיא פעילותו, הוא הכיל 50,000 אסירים. בחודשים הראשונים של 1942, נעשו ואושרו תכניות להרחיב את מיידנק כך שיכיל עד 250,000 אסירים. בין אפריל 1942 ליולי 1944, התבצעה במיידנק השמדה בתאי גזים ובמשרפות. הקורבנות נרצחו עם הגעתם למחנה. מספר הנספים נאמד ב-200,000 כולל יהודים (כ-60,000), שבויי מלחמה סובייטיים, ופולנים.
המחנה חולק ל 5 יחידות נפרדות שנקראו "שדות" (Felder). ה"שדות" הוקפו בגדר תיל מחושמלת ובמגדל משמר. ממערב לשדות הוקמו בתי מלאכה ומחסנים, ומצפון צריפים למגוריו של צוות הס"ס. בין שדה "1" לשדה "2" הוקמו ב 1942 שני תאי גז ומתקנים לשריפת גופות ע"י מפעל הבינוי "קורי" מברלין. גופות נשרפו גם ביער הסמוך למיידנאק. במחנה התנהלה כרטסת ממוספרת, בכל כרטיס הופיעו נתונים על האסיר בפטירתו נמחק שמו ואותו כרטיס, לרבות אותו מספר, הועבר לאסיר אחר.
המגורים במחנה היו בצריפים מותאמים ל 250 איש כל אחד ובהם דרגשי עץ. למעשה הוכנסו כ 500 איש בצריף. סדר היום במחנה התחיל ב 4:30 בבוקר במפקד בוקר, יום יום נספו מספר אסירים תוך כדי עבודה מפרכת בסלילת כבישים, עבודות בניין וסחיבת ציוד בטחוני. בכך הועסקו נשים וגברים.
על יחידה אחרת, בשם "קבוצת היער" הוטל התפקיד לשרוף גופות ביער סמוך. המטרה העיקרית של המחנה היתה חיסול אסירים. תחילה חוסלו אנשים בירייה ביער סמוך, לאחר הקמת מתקני הרעלה בגז וקרמטוריום (משרפה) בקיץ 1942, נעשתה עיקר ההשמדה במתקנים אלה. לאחר ההרעלה הועברו הגוויות ע"י האסירים למשרפה. התפוקה היומית - כ 100 גוויות ליום. המשרפות פעלו יומם ולילה. אם המשרפה לא הספיקה לטפל בכל הגוויות הועברו הללו לקבורה ביערות סמוכים. לאחר המתת הקורבנות טיפלה יחידה מיוחדת בעקירת שיני הזהב מפי הגוויות.
עקב המרידות בגיטו ורשה ובביאליסטוק והמרידות במחנות סוביבור וטרבלינקה, הורה הימלר ב 14 לאוקטובר 1943 על חיסול היהודים בכל אזור לובלין.
בסוף אוקטובר הוחל בחפירת 3 חפירות ענקיות וב- 3 בנובמבר התרחש שם הטבח הגדול. ביום אחד נורו 18,000 יהודים במכונות ירייה. רק כמה מאות אסירי מיידנאק הושארו בחיים והועברו ליחידת ה"זונדר-קומאנדו" 1005 שמטרתה היתה לפתוח קברים ולשרוף גוויות, לשחוק את העצמות במכונת טחינה כדי לטשטש את עקבות הרצח ההמוני. למרות התנאים הקשים היו גילויי התנגדות והצלת חיים. יש עדויות על גילויי עזרה הדדית, תפילות, דברי עידוד מאחד לשני ועוד: כמו כן, ידוע על בריחות אינדיבידואליות בעיקר ממקומות עבודה שמחוץ למחנה.
מיידנק סיפק עובדי כפייה למפעלי תחמושת ולמפעל הנשק שטייר-דיימלר-פוך.
המחנה פוזר ביולי 1944 כחלק ממבצע 1005, אך נהרס רק באופן חלקי עד למועד הגעתו של הצבא האדום אליו. למרות ש-1,000 אסירים נלקחו ממנו בצעדת מוות, הצבא האדום מצא אלפי אסירים שעדיין נותרו במחנה ושפע עדויות לרצח ההמוני שבוצע שם, ביניהן תאי גזים, משרפות וצריפי אחסון ומגורים.

מיידנק יומן המסע של שלי סבן...

אתר מוזיאון מיידנק

ישיבת חכמי לובלין
ברחוב לוברטוסקה בשכונה יהודית יפה בלובלין עומדת לה ישיבת חכמי לובלין.
תולדות הקמתה של ישיבת חכמי לובלין דרך ניהולה, סדר הלימוד עד לחורבנה. ר' מאיר שפירא שילב בישיבתו את שיטת הישיבות בליטא עיון וניתוח שכלי ע"פ חוקי הגאון, את דרך הלימוד שהייתה נהוגה בפולין חריפות ושנינות, ואת שיטת הלימוד בגליציה ללמוד הרבה מסכתות. דמותו האגדתית של ר' מאיר שפירא תורתו והחותם שהשאיר ממשיכה להקרין עד היום.
קרא יותר ב:
ישיבת חכמי לובלין - ד"ר הלל זיידמן

ישיבת חכמי לובלין - ויקיפדיה

הלינה במלון Campanile Lublin
רק 2 כוכבים אבל מגיע לו יותר. 20 דקות הליכה ממרכז לובלין. ניחוח צרפתי, מטופח, חדרים מרווחים, ממוזג, שירות אדיב, אינטרנט ללא תשלום בחדר אינטרנט למי שמביא איתו מחשב נייד. ארוחת בוקר מלאה כולל הכל ואפילו מרשים להכין ולקחת כריכים.