קרקוב - לודז' - וורשה

היום האחרון

גטו קרקוב
גטו קרקוב הוקם בתקופת מלחמת העולם השנייה בפרבר דרומי של העיר קרקוב. הוא אוכלס בשאריתה של יהדות קרקוב שנותרה בעיר, לאחר שמרבית יהודי העיר גורשו ממנה כבר בשלבים הראשונים של המלחמה. הגטו פעל כאזור מתוחם וסגור במשך שנתיים - מהקמתו במרץ 1941 ועד חיסולו הסופי במרץ 1943, עם משלוח אחרוני היהודים בו למחנות ההשמדה.
ב־3 במרץ 1941 הוציא מושל המחוז ואכטר פקודה בדבר הקמת "אזור מגורים יהודי", לפיה חייבים היהודים שנותרו בקרקוב, כ־15 אלף נפשות, לעקור אליו עד ל־21 במרץ. הגטו הוקם בפרבר פודגוז'ה, בדרום העיר קרקוב, בגדה השמאלית של נהר הויסלה. בשטח זה, לפני המלחמה, גרו כ־3,000 יהודים וגויים יחד. בעת ריכוז היהודים בתחום זה, שלו קראו הגרמנים "הרובע היהודי", נצטוו הפולנים לפנות את המקום ונאסר עליהם לתת מחסה או עזרה אחרת ליהודים.
בקרקוב ויתר ה'ארגון היהודי הלוחם' על הכנות למרד בתוך הגטו, בהעריכו כי בנסיבות שם אין סיכויים להצליח. לעומת זאת החליטו כבר לפני חיסול הגטו להעביר את המאבק עם הגרמנים לצד ה'ארי' של העיר. הארגון ערך כמה התקפות על הגרמנים ברחובות קרקוב. המפורסמת ביניהן היתה ההתקפה ביום 22 בדצמבר 1942 על מועדון של הצבא הגרמני 'ציגנריה" (Cyganeria).
בתמונה: בית המרקחת של פנקביץ בתוך חומות הגיטו של קרקוב

קרא יותר...

אוסקר שינדלר OSKAR SCHINDLER

חסיד אומות עולם גרמני (1908 - 1974). אוסקר שינדלר נולד במורביה (צ'כיה היום), אזור שסופח לרייך השלישי באוקטובר 1938. אוסקר שינדלר נשלח לקרקוב בשנת 1939 על ידי מינהל שלטון הכיבוש הגרמני, לנהל שתי חברות שנלקחו מבעליהן היהודים. מעמדו וקשריו הטובים עם שלטונות הכיבוש סייעו בידו להציל מאות יהודים על ידי העסקתם במפעלים שניהל, בקרקוב ומאוחר יותר גם בברינליץ' שבחבל הסודטים.
כאשר הצבא האדום התקרב לפולין, החלו הגרמנים להעביר מפעלים חיוניים לאזורים בטוחים יותר. שינדלר קיבל רשות להקים שוב את מפעלו מלפני המלחמה באזור הסודטים, ולייצר תחמושת. במבצע יחיד במינו בשנות השלטון הנאצי, הצליח שינדלר להעביר כ-300 נשים ו-800 גברים יהודים דרך מחנות גרוס-רוזן ואושוויץ לעבודה במפעלו בברינליץ', שם זכו לטיפול אנושי, עד כמה שאפשר היה בנסיבות ההן. הוא דאג להם לאספקה שוטפת של מזון ותרופות. שינדלר הציל גם יהודים רבים אחרים שנקלעו לסביבות המפעל, כמו אותם 100 יהודים ממחנה פלאשוב שהושארו ברכבת נעולה לקפוא מקור בקרונות נעולים. שינדלר ואשתו, אמילי, שברו את המנעולים והוציאו את הגברים והנשים הקפואים, הביאו אותם למפעל ודאגו להם עד שהתאוששו. אותם אלה שכבר לא היה ניתן להצילם, נקברו בקבורה יהודית כהלכה.אישיותו השנויה במחלוקת של אוסקר שינדלר הביאה פעמים אחדות למאסרו על ידי הגסטפו באשמת שחיתות, אך קשריו ההדוקים עם מפקדי ס"ס בכירים ואנשי מפתח במשרדי הממשלה בברלין הביאו לשחרורו ואפשרו לו לדאוג לעובדיו היהודים.בשנת 1962 הובא שינדלר ארצה על-ידי היהודים שהציל, ובטקס רב רושם נטע את אחד העצים הראשונים בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם. בשנת 1974 נפטר שינדלר בפרנקפורט ועל פי צוואתו נטמנה גופתו בבית העלמין הלטיני שבהר ציון בירושלים.ב- 18 ליולי, 1967, הוכר אוסקר שינדלר, ע"י יד ושם, כחסיד אומות עולם
הורד קובץ PDF המכיל את רשימת שינדלר המקורית...

מתוך יד ושם

פלשוב
מחנה עבודה כפייה ואח"כ מחנה ריכוז. המחנה הוקם בסתיו 1942 בפרברי קרקוב ובינואר 1944 הפך למחנה ריכוז. בניית המחנה החלה בקיץ 1942 על אדמת שני בתי-קברות יהודיים, על אדמת הקהילה היהודית וכן על אדמות פרטיות, שהתושבים הפולנים שחיו בהן גורשו. בניית המחנה הורחבה בשיטתיות. ב-1944 הגיע לשטחו המרבי, כ800- דונם.
מחנה פלשוב היה מחולק לכמה חלקים: מגורי הגרמנים, בתי-מלאכה לייצור, והמחנה עצמו מחולק לאגף נשים ואגף גברים. ב 13-14 במרץ 1934, בעת חיסול גטו קרקוב, גורשו רוב תושביו היהודים לבלז'ץ, כ-2000 יהודים נרצחו ברחובות העיר ונטמנו בקבר אחים בפלשוב, והשאר- כ8,000- נפש, גורשו למחנה פלשוב.
בתחילת יולי 1943 הוקם במחנה פלשוב מחנה נוסף לפולנים, ואליו הובאו פולנים שהואשמו בעבירות מנהליות-משמעתיות או שנאשמו בעבירות פוליטיות. בחלק הפולני נכלאו גם כמה עשרות משפחות צוענים.
מספר האסירים במחנה לא היה קבוע: לפני חיסול גטו קרקוב, בתחילת 1943 היו במחנה 2,000 אסירים, באמצע שנה זו הגיע מס' האסירים ל 12,000, ואילו ב1944- הגיע מספרם לשיא: 22,000-24,000 אסירים.
בעת היותו מחנה כפייה נרצחו בפלשוב המוני יהודים, ואחרי שהפך למחנה ריכוז הובאו אליו גם פולנים שנשפטו על פעילויות פטריוטיות, ונורו למוות.
ע"פ אומדנים נרצחו בפלשוב בקבוצות וביחידים כ8,000- נפש. כשהתקרב הצבא האדום לאזור ב1944- החלו בפירוק המחנה ובהעברת האסירים למחנות אחרים או לאתרי השמדה בתאי-גזים, כגון 2,000 האסירים היהודים שבסוף מאי 1944 נשלחו לאושוויץ להמתה בגז.
בספטמבר 1944 חוסל גם החלק הפולני של המחנה וטושטשו עקבות הפשע ע"י פתיחת קברי-המונים ושרפת הגופות שנערמו בהם.
ב14- בינואר 1945 עזבו את המחנה אחרוני האסירים לכיוון אושוויץ

עדות אוירית לרשימות שינדלר באתר יד ושם...

סרטונים
- נעימת הסרט רשימות שינדלר לכינור ותזמורת, לפסנתר
- רשימות שינדלר - הסרט - 10 הדקות האחרונות
- קברו של אוסקר שינדלר

לודז' Łódź,

לודז' היא העיר השנייה בגודלה בפולין (אוכלוסייה של 776,297 איש, נכון לשנת 2004). העיר ממוקמת במרכז המדינה, דרומית מערבית לוורשה ומשמשת בירת מחוז לודז'. בתקופת השלטון הרוסי במאה ה-19 התפתחה לודז' מכפר קטן עיר של תעשית הטקסטילים, במידה רבה אודות ליוזמת התושבים היהודים.לפני מלחמת העולם השניה חיה בלודז' קהילה היהודית שהגיע עד לכ 225,000 -233,000 איש. היא הייתה הקהילה השנייה בגודלה בפולין לאחר וורשה ופעלו בה רשת חינוך יהודית מסועפת, עיתונות יהודית ותיאטרון אידי. בזמן המלחמה נכלאה הקהילה בגטו לודז', אחד הגטאות המפורסמים בתולדות השואה היא העיר השנייה בגודלה בפולין (אוכלוסייה של 776,297 איש, נכון לשנת 2004). העיר ממוקמת במרכז המדינה, דרומית מערבית לוורשה ומשמשת בירת מחוז לודז'. בתקופת השלטון הרוסי במאה ה-19 התפתחה לודז' מכפר קטן עיר של תעשית הטקסטילים, במידה רבה אודות ליוזמת התושבים היהודים.לפני מלחמת העולם השניה חיה בלודז' קהילה היהודית שהגיע עד לכ 225,000 -233,000 איש. היא הייתה הקהילה השנייה בגודלה בפולין לאחר וורשה ופעלו בה רשת חינוך יהודית מסועפת, עיתונות יהודית ותיאטרון אידי. בזמן המלחמה נכלאה הקהילה בגטו לודז', אחד הגטאות המפורסמים בתולדות השואה

מקורות לחיפוש משפחות בלודז'

רשימת רחובות בגטו לודז'
מדריך קצר ללודז' כולל נכסים יהודיים

מפת לודז' עם הוראות התקנה

גטו לודז'

בשמונה בפברואר 1940 פורסמה הודעה פומבית על הקמת 'הגיטו לודז
בשלושים באפריל 1940 נסגר הגיטו בשטח של ארבעה קמ"ר ונדחסו לתוכו 164,000 יהודי העיר
בשנים 1941 – 1942 נוספו לגיטו עוד 38,500 יהודים שגורשו מאזורים שונים באירופה
על ניהול העיניינים בגיטו היו מופקדים, מצד הגרמנים – הגסטאפו, ומצד .היהודים – ראש היודנראט: מרדכי חיים רומקובסקי
השלטונות הגרמניים העניקו ליודנראט סמכויות נרחבות בתחום ארגון החיים בגיטו עיקר תפקידו היה בארגון העבודה במפעלי הייצור היודנראט ראה בהקמת המפעלים הללו אפשרות יחידה להציל את .האוכלוסיה הכלואה בגיטו
תנאי החיים בגיטו היו קשים ביותר: הצפיפות, המחלות, הקור והרעב הפכו אותו לאתר תמותת המונים אלא שמעבר לתמותת ההמונים בתנאים הקשים, המכה הקטלנית ביותר היתה הגירושים גירושים למחנות עבודה בכפייה ואחר-כך למחנות ההשמדה, בעיקר לחלמנו
כל שנות קיומו של הגיטו התנהלה בו פעילות ציבורית בלתי חוקית ערה: .מפלגות, ארועי תרבות, בתי-ספר ותנועות נוער
באביב 1944 הוחלט לחסל את הגיטו. במהלך תקופה זו נשלחו 74,000 יהודים להשמדה הם הועמסו על 50 קרונות שיצאו יום יום משטח הגיטו
מתוך האנציקלופדיה של השואה
אוסף צילומי גטו לודז' מעת הקמתו.

גטו לודז' - מטח
מפת גטו לודז להורדה בפורמט PDF

בית הקברות היהודי בלודז'
בית הקברות היהודי הראשון בלודז' נוסד בשנת 1811 והיה ממוקם ברחוב ווסולה (Wesoła). אחרי המלחמה (בשנות החמישים של מאה ה-XX) נסלל בשטחו רחוב ונבנתה שכונת מגורים. היום, הזיכרון לקיומו הוא אובליסק אבן, שהוקם בשנת 2004 ביוזמת ראש עיריית לודז', ד"ר יז'י קרופיבניצקי.

בית הקברות ברחוב בראצקה (BRACKA) בלודז' נוסד בשנת 1892, לפי ההערכה קבורים בו כ-160.000 איש. שטחו 39.606 הקטר. בתולדותיו, בתקופה של יותר ממאה שנה, נקברו בו אנשי מעלה רבים, הראויים לתהילה על תרומתם להתפתחות לודז' בהם רבנים, תעשיינים, רופאים, פוליטיקאים, עסקני ציבור ועוד. המצבות שלהם הן לעיתים קרובות יצירות אמנות מדרגה ראשונה באבן ובמתכת.

קבורים בו קרבנות של אחד המאורעות הטראגיים ביותר בתולדות האנושות - השואה. בחלק של בית הקברות הקרוי "שדה הגיטו" נקברו כ- 43.000 קרבנות גיטו לודז', שמתו מרעב ומאפיסת כוחות. רק לעיתים רחוקות יש מצבות על הקברים שלהם. לכן כדי לשמר את זכר הנפטרים, החליטה הקרן להסדיר את כל השטח במלואו. למרות ביצוע עבודות אחרות בבית הקברות, הסדרת השטח של "שדה הגיטו" היא המבצע החשוב והחיוני ביותר כדי שצאצאיהם המועטים החיים עדיין של הקבורים שם יוכלו להקים מצבות על הקברים של יקיריהם ושדה הגיטו יקבל אופי של בית קברות צבאי, כי כזה הוא באמת. הודות לסיועו ותמיכתו הכספית של מר יוסף בוכמן מפרנקפורט על המיין, נוצר בסיס מידע של נתוני האנשים הקבורים בבית הקברות. נאסף בו עד עתה מידע הקשור לכ- 90.000 איש. ונעשים מאמצים להרחבת בסיס זה במידע חדש, המגיע ממקורות שונים. ע"פ התכנית יתחיל רישום ממצאים ותיעוד מצולם של המצבות שנשמרו בבית הקברות על ידי העתקת הנתונים הנוגעים לנפטר.

אתר האינטרנט של בית הקברות היהודי בלודז'