tag:blogger.com,1999:blog-312954112011-07-30T22:23:12.377-07:00צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.comBlogger91100tag:blogger.com,1999:blog-31295411.post-80294622371799111842009-06-19T07:46:00.000-07:002009-06-19T07:46:23.233-07:00<a href="http://rpsm.blogspot.com/2008/11/blog-post.html#links">מדריך להכנת בלוג שורשים: בלוג שורשים</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/31295411-8029462237179911184?l=polin2006.blogspot.com' alt='' /></div>צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-31295411.post-1153850174979092752006-07-25T10:42:00.000-07:002006-09-17T01:34:46.653-07:00<span style="font-size:78%;">polin2006polin...6<br /></span><p align="center"><a href="http://www.leyada.jlm.k12.il/new/polin/pmap.gif" target="_blank"><img src="http://www.leyada.jlm.k12.il/new/polin/pmap.gif" width="400" /></a></p><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;">רפובליקת פולין היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, צ'כיה וסלובקיה בדרום, אוקראינה ובלארוס במזרח וליטא, רוסיה (מחוז קלינינגרד) והים הבלטי בצפון.<br />המדינה הפולנית נוסדה לפני יותר מ-1000 שנים תחת שושלת פיאסט, והגיעה לתור הזהב שלה לקראת סוף המאה ה-16 תחת השושלת היגליונית, כאשר פולין הייתה אחד המדינות העשירות והחזקות ביותר באירופה. ב-3 במאי 1791 הסיים (הבית התחתון של הפרלמנט) של ברית פולין-ליטא הצביע עבור חוקת מאי של פולין, החוקה הראשונה הכתובה באירופה והשנייה בעולם אחרי חוקת ארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן, פולין חדלה מלהתקיים לאחר שחולקה על ידי שכנותיה: האימפריה הרוסית, אוסטריה ופרוסיה.<br />היא קיבלה ריבונות מחדש ב-1918 לאחר חתימתו של חוזה ורסאי ונקראה הרפובליקה השנייה של פולין. לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה פולין למדינת חסות של ברית המועצות. ב-1989 בבחירות החופשיות למחצה הראשונות מאז מלחמת העולם השנייה השתתפה תנועת הסולידריות, וזו הנחילה תבוסה למפלגה הקומוניסטית. לאחר מכן הוקמה הרפובליקה השלישית של פולין, ובשנת 1997 נוסדה חוקה חדשה. ב-1999 הפכה פולין לחברה רשמית בברית נאט"ו וב-2004 הצטרפה לאיחוד האירופי.<br /><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/פולין">קרא יותר אודות פולין בויקיפדיה...</a> </span></div><p><span style="font-family:arial;"></span></p><p dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><strong>יהדות פולין</strong><br /></span><span style="font-family:arial;">יהדות פולין הייתה למן ימי הביניים מהגדולות והחשובות שבקהילות עם ישראל בתפוצות. ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של היהודים בפולין כוללת תקופות של סובלנות ופריחה דתית ותרבותית, בצד תקופות של אנטישמיות קשה, רדיפות, פרעות וגרושים, ששיאן היה השמדתה הכמעט מוחלטת במלחמת העולם השנייה. ערב המלחמה הייתה יהדות פולין הגדולה בתפוצות היהודים באירופה. היא מנתה כ-3.4 מיליון נפש, ואף למעלה מכך אם כוללים במניין את יהודי שטחיה היסטוריים של פולין, שהפכו לנתיני ארצות אחרות עם השינויים התכופים בגבולותיה של פולין לדורותיה.<br /><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/יהדות_פולין">קרא יותר אודות יהדות פולין בויקיפדיה...</a><br /></span><span style="font-family:arial;"><a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/blog-post_115408959095137733.html">יהדות פולין לא בהכרח הפרק האחרון - מאמר</a><br /><br /></p></span><div dir="rtl" align="justify"><br /></div><div align="justify"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="justify"><span style="font-family:arial;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/31295411-115385017497909275?l=polin2006.blogspot.com' alt='' /></div>צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-31295411.post-1153221995502382402006-07-18T04:27:00.000-07:002006-09-30T21:20:29.530-07:00<p align="center"><a href="http://map.web.mapquest.com/?e=9&GetMapDataDirect=Gme5diw%2ca%3a9u12%3b%40%24s1%2dasu672%2602%26u672u6%24n1%2d15qwr5%26f%40g0472u%40b5gyza%26u2gu%2c2%3a9672%3b%40b20w%24%3a%26%40%24s1%2dasu672%2602%26u672u6%24%3a%26ur2u%2da%7c%26yt29%40%24&amp;rnd=4437"><img src="http://map.web.mapquest.com/?e=9&GetMapDataDirect=Gme5diw%2ca%3a9u12%3b%40%24s1%2dasu672%2602%26u672u6%24n1%2d15qwr5%26f%40g0472u%40b5gyza%26u2gu%2c2%3a9672%3b%40b20w%24%3a%26%40%24s1%2dasu672%2602%26u672u6%24%3a%26ur2u%2da%7c%26yt29%40%24&amp;rnd=4437" width="400" /></a></p><br /><br /><div align="justify"><span style="font-family:Arial;"></span><span style="font-family:Arial;"></span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/pomap.0.gif"></a><br /><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/pomap.gif"></a><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;">היום הראשון</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">המראה: 06:30 חברת הטיסה לוט הפולנית.<br />מדריכה: <a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/blog-post.html">דר' מרים דוד</a><br />הקבוצה: 19 <a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/blog-post_18.html">חברים</a>.<br />נחיתה: 09:40 שעון מקומי.</span></div><span style="font-family:arial;"><div dir="rtl" align="justify"><br /><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/WarsawGhettoChild_cut.gif"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/WarsawGhettoChild_cut.png" border="0" /></a></span> <div dir="rtl" align="justify"><strong><span style="font-family:arial;">ורשה </span><span style="font-family:arial;">פולנית</span><span style="font-family:arial;">: Warszawa</span></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;">ורשה </span><span style="font-family:arial;">היא </span><span style="font-family:arial;">בירת</span><span style="font-family:arial;"> </span><span style="font-family:arial;">פולין</span><span style="font-family:arial;"> והעיר הגדולה ביותר בה. שמה הרשמי הוא עיר הבירה ורשה (פולנית Miasto Stołeczne Warszawa). ורשה ממוקמת בגדת </span><span style="font-family:arial;">נהר</span><span style="font-family:arial;"> ה</span><span style="font-family:arial;">ויסלה</span><span style="font-family:arial;">, כ-350 </span><span style="font-family:arial;">ק"מ</span><span style="font-family:arial;"> מחוף </span><span style="font-family:arial;">הים הבלטי</span><span style="font-family:arial;">. היא </span><span style="font-family:arial;">בירת</span><span style="font-family:arial;"> פולין מאז </span><span style="font-family:arial;">1596</span><span style="font-family:arial;">.<br /></span><span style="font-family:arial;">אוכלוסיית</span><span style="font-family:arial;"> העיר עצמה הוערכה ב-1,676,600 תושבים, ושל המטרופולין והפרברים בכ-2,760,000 תושבים (על פי נתוני </span><span style="font-family:arial;">2003</span><span style="font-family:arial;">). שטחה העירוני הוא כ-500 </span><span style="font-family:arial;">קמ"ר</span><span style="font-family:arial;"> ושל המטרופולין והפרברים - 6,100 קמ"ר.<br />בשנת </span><span style="font-family:arial;">1980</span><span style="font-family:arial;"> הכריז </span><span style="font-family:arial;">אונסקו</span><span style="font-family:arial;"> על המרכז ההיסטורי של ורשה כ</span><span style="font-family:arial;">אתר מורשת עולמית</span><span style="font-family:arial;">.<br />ורשה היא הגדולה בקהילות פולין אינה נמנית עם הוותיקות שבהן. קדמו לה, לקהילת ורשה, הישובים היהודיים בפלאצק ובקאליש, בקראקא ובצוזמיר, בלמבערג ובפוזנא ועוד. אך גם כאשר החלו יהודים להגיע לכפר דייגים זה שהוכרז כעיר רק בעשור השני למאה הט"ו, עוד חלף זמן רב עד שנתגבש בתוכו ישוב ראוי לשמו ונתארגנה קהילה על מוסדותיה השונים. חשיבותה של העיר הייתה בעוכרי תושביה היהודיים. עיני האוכלוסייה העירונית צרות היו בהם וראו בהם מתחרים, דווקא בגלל התפקיד המרכזי שמילאו בכלכלתה ובפיתוחה. בתוך כך השיגו תושבי ורשה הנוצרים זכות-ראשונים בגירוש יהודים, הן מבחינת המועד והן במידת התכיפויות. אך התנאים הגיאוגראפיים הנוחים והאינטרס של רבי-המדינה שיאוו את ורשה למקום מושבם או שהותם, הכריע את הכף לטובת היהודים. וכך ארע, שורשה הייתה במשך הזמן למרכז היהודי הגדול באירופה והחשוב בעולם כולו.<br />החיים בקהילה אשר היוותה את לב-לבה של יהדות התפוצות התנהלו תוך עליות ומורדות עד שב- 1 לספטמבר 1939 עברו הקלגסים הגרמניים את גבול פולין. בו ביום הופצצה ורשה. הרובע היהודי נפגע קשות. אך איש לא חזה אז, כי הפלישה הגרמנית בישרה מלחמת-שמד בעם היהודי, בה נחרבה קהילת ורשה עד היסוד.<br /><a href="http://www.daat.ac.il/daat/history/kehilot/varsha.htm">קרא יותר אודות ורשה...</a></span></div><p><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><br /></div></span><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><strong>שריד חומת הגטו</strong> <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/gehtto.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/gehtto.jpg" border="0" /></a><br />ביום כיפור 1940 הודיע הרדיו על פקודת הגרמנים על הקמת רובע יהודי בורשה העיר. תוך ימים ספורים מחויבים היו היהודים לעזוב בתיהם אשר היו חוץ לרובע היהודי ולהיכנס לתוך הרובע מבלי שיציינו לאן עליהם להיכנס. כך נכנסו כמאה אלף יהודים לתוך הרובע היהודי שהיה מאוכלס כבר בצפיפות. הם הפכו לפליטים. הובילו מטלטליהם מי בעגלת יד ומי בידיים, נודדים ברחובות נעצרים על יד בית בתוך הרובע, נעמדים תוהים ובוהים לאן יכנסו.<br />רובע המגורים היהודי גודלו כ- 403 הקטאר. בשטח זה מתגוררים, לפי הנתונים של היודנראט, שלדבריו ערך מיפקד אוכלוסין, כ - 410,000 יהודים; לפי הסתכלויות ואומדנים שנעשו על ידי גורמים שונים, היו בגטו כ- 590,000-470,000.<br /><a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/blog-post_28.html">קרא יותר...</a><br /></span></div><p><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>בית יאנוש קורצ'אק</strong> <a href="http://www.iasa.jlm.k12.il/polin/2005/e8.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://www.iasa.jlm.k12.il/polin/2005/e8.jpg" border="0" /></a></span></div><span style="font-family:Arial;"><div dir="rtl" align="justify"><br />ע"ש <a href="http://www.cet.ac.il/main/jump/holiday/av/info2.asp">הנרי גולדשמיט </a>יהודי, רופא וסופר שלא נשא אשה בגלל חששו ממחלת נפש שנתגלתה במשפחתו.<br />בית היתומים היהודי ב"נאש-דום" עומד על תילו ומשמש גם כיום בית לילדים חסרי אמצעים. הבית נמצא ברחוב קרוכמלנה 92 דאז, היום ברחוב יאקטורובסקה 6. בחזית הבית אנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'ק ואבן זיכרון לפיוטר זלבסקי שהיה עובד בית היתומים שהתעקש ללכת יחד עם קורצ'אק וילדיו לגטו ועל כך נענש קשות בידי הגרמנים. בית היתומים נבנה ב- 1912 ונוהל על-פי דרכו המיוחדת של יאנוש קורצ'אק. הוא האמין כי יש להתייחס בכבוד לילד ולהתחשב בדעתו. בתקופת הכיבוש הנאצי נותר הבניין מחוץ לגבולות הגטו ולכן הועברו הילדים לרחוב כלודנה, אח"כ לרחוב שליסקה ולבסוף לרחוב סיננה. מכאן הוצאו הילדים והצוות, ב- 5 באגוסט 1942 לאומשלגפלאץ, ולהשמדה בטרבלינקה.<br /><a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/blog-post_115359401190919730.html">קרא יותר...</a><br /></span><span style="font-family:arial;"></div></span><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"></span></div><p><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><strong>הז'יק - הארכיון ההיסטורי המקומי</strong> <a href="http://static.flickr.com/68/200074084_5f193ae1b1.jpg?v=0"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://static.flickr.com/68/200074084_5f193ae1b1.jpg?v=0" border="0" /></a><br />סיפורו של ארכיון גטו ורשה עומד על דמותו של אדם אחד: הד"ר עמנואל רינגלבלום, שהיקף עבודתו והנסיבות שפעל בהן הופכים אותו לאחד ההיסטוריונים החשובים בהיסטוריה היהודית. רינגלבלום נולד ב-1900 בעיר בוצ'אץ' שבמזרח גליציה (עירו של ש"י עגנון). ב-1919 עבר לוורשה ולמד היסטוריה באוניברסיטה המקומית. ב-1927 קיבל את הדוקטורט על עבודת מחקר על אודות הקהילה היהודית בוורשה בימי הביניים. הוא היה חבר בתנועת "פועלי ציון שמאל", לימד בתיכונים יהודיים ובו בזמן עבד במשרדי ארגון הג'וינט (ארגון הרווחה היהודי הבינלאומי, שהוקם ב-1914) בוורשה.<br />ארכיון גטו ורשה, הידוע כארכיון 'עונג שבת', הוא גדול הארכיונים המחתרתיים היהודיים והוא היווה השראה למפעלי תיעוד נוספים. הארכיון הוקם ביוזמתו של ההיסטוריון ואיש הציבור, ד"ר עמנואל רינגלבלום, והתנהל בהכוונתו ובפיקוחו. האנשים, שנרתמו למפעל זה, חשו כי הם חיים בזמן חריג וחסר תקדים מבחינה היסטורית, ועליהם לעשות למען הנצחתו לדורות הבאים. שם הארכיון, 'עונג שבת', נובע מכך שפעיליו נהגו להתכנס בימי שבת למפגשים, והוא שימש כשם שהסווה את פעולתם המרכזית.<br />הארכיון, בניין בן 3 קומות. בקומת הכניסה תצוגה קבועה של מפת פולין עם כל העיירות והערים היהודיות. המפה ממוחשבת ובאמצעות מחשב סמוך אפשר להקליד את שם העיירה ולהציגה על המסך, בסמוך חנות למכירת ספרים.<br />בקומה השנייה נמצאים מוצגים שונים, תמונות, יודאיקה ומוקרן בו סרט ללא רחמים שהכינו הנאצים בו הם תיעדו את חיי הגטו למן הקמתו ועד הריסתו.<br />בקומה השלישית, ארכיב ובו בין השאר רשימות שורדים שנרשמו עם סיום המלחמה. תחילה יש לאתר את השם המבוקש באחד מן הספרים שבמקום ואחר כך יש לבקש את עזרת הארכיבאי ולקבל [ללא תשלום] צילום של הכרטיס המקורי ובו פרטים מעטים אודות הניצול.<br /><strong>כתובת המוזיאון:</strong><br />Zydowski Instytut Histotyczny<br />NIP: 525-10-00-253<br />ul. Tlomaxkie 3/5 00-090 Warszawa<br />tel. +48 22 827 92 21 tel/fax +48 22 827 83 72<br />e-mail: <a href="mailto:sexcretary@jewishinstitute.org.pl">sexcretary@jewishinstitute.org.pl</a></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280353&contrassID=2&amp;subContrassID=4&sbSubContrassID=0">קרא יותר...</a><br /></span></div><p><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><strong>בית הכנסת נוז'יק</strong> <a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280353&amp;contrassID=2&subContrassID=4&amp;sbSubContrassID=0" target="_blank"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/IMG_0091.jpg" border="0" /></a><br />בית הכנסת ממוקם ברח' טווארדה פעיל עד היום, שרד את השואה כי הפך לאסם ע"פ הוראת הגרמנים.שוקם ע"י הפולנים ב 1982<br />בית הכנסת ע"ש נוז'יק ברחוב טווארדה 6 שבמרכז העיר, הוא היחיד ששרד בוורשה מלפני השואה. יסדו אותו זלמן בן מנשה נוז'יק, סוחר טקסטיל עשיר, ורעייתו רבקה בת משה, שהיו חשוכי ילדים והחליטו להוריש את הונם לקהילה, לשם הקמתו של בית כנסת חדש בוורשה. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19 הוקמה מקרב חברי הקהילה היהודית בעיר ועדה שהופקדה על הקמת בית הכנסת, בה השתתפו זלמן נוז'יק עצמו, יצחק אטינגר, הבנקאי דוד משה שרשבסקי, סגן יו"ר הקהילה אריה לייב דוידסון, יחזקאל קראקוב, יוסף יחזקאל צוקרוואר וב. ריקוורט. הקרקע ברחוב טווארדה 6 נרכשה בשנת 1893 במחיר 157,000 רובלים. הוצאות הבנייה האמירו ל-250,000 רובלים, ואת הסכום כולו תרם זלמן נוז'יק מהונו. הבנייה נמשכה ארבע שנים (1902-1898), ובל"ג בעומר תרס"ב, שחל ביום 12 במאי 1902, התקיימה חנוכתו החגיגית של בית הכנסת החדש והעברתו לידי הקהילה. זלמן נוז'יק נפטר פחות משנה אחר כך, ואשתו הלכה לעולמה ב-1914.<br />לאחר הטלת המצב הצבאי בדצמבר 1981 [סולידריות] והפעלת הסנקציות האמריקניות בעקבות זאת ניסתה ממשלת פולין "לחזר" אחרי הקהילה היהודית, בהנחה שהשדולה היהודית בוושינגטון תרכך את התגובה האמריקנית על דיכוי זכויות האדם בפולין. כך, למשל, הוזמן הג'וינט לחדש את פעולות הרווחה בקרב האוכלוסייה היהודית הקשישה, נעשו הכנות לציון מלאות ארבעים שנה למרד גטו ורשה ושוקם בית-הכנסת נוז'יק. </span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"></span></div><p><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><strong>בית הכנסת הגדול ברחוב טלומאצקה</strong> <a href="http://www.warszawa1939.pl/zdjecia/tlomackie/old/tlomackie_synagoga_01.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://www.warszawa1939.pl/zdjecia/tlomackie/old/tlomackie_synagoga_01.jpg" border="0" /></a></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;">ב 8 למאי נפל הבונקר של מפקדת הארגון היהודי הלוחם. בו היו באותה עת מרדכי אנילביץ' מפקד הארגון ובכירי הלוחמים. כנראה שהקבוצה התאבדה.<br />הגנרל שטרופ דיווח להיטלר על נפילת הגטו. כדי לחגוג את הניצחון פוצץ את בית הכנסת הגדול ברחוב טלומאצקה, ושלח את תמונות בית הכנסת ההרוס, ובו מנורת שבעת הקנים מנותצת, אל הפיהרר במפקדתו.<br />במפגש של רחוב סולידריות עם רחוב מרשלקובסקה ניצב "גורד השחקים הכחול" - גורד השחקים המודרני הראשון שהוקם בוורשה. הבנין, הבולט למרחקים בזכוכית הכחולה המצפה אותו מכל עבריו ובשלט הענק של חברת סוני המוצב בראשו, ניצב במקום בו עמד בית הכנסת הגדול של רחוב טלומצקה<br /><a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/blog-post_22.html">קרא יותר...</a></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><br /></span><span style="font-family:Arial;"><strong>התיאטרון היהודי על שם אסתר רחל קמינסקה <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/kaminska.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/kaminska.jpg" border="0" /></a><br /></strong>התיאטרון היהודי-אידי על שם אסתר רחל קמינסקה נושק לבית הכנסת נוז'יק. היום הוא מהווה בבואה דלה לחיי התיאטרון שגעשו כאן, בוורשה ערב המלחמה.<br />התאטרון נוסד במאה הקודמת על ידי אברהם גולדפדן. הוא העלה על במותיו הצגות מפרי עטם של שלום עליכם וי.ל.פרץ וש.אנסקי.<br />החל מראשית המאה העשרים החלה לפעול בו קבוצה ובראשה אסתר רחל קמינסקה.<br />שמות שחקנים כמו השחקן זיגמונט טורקוב ואידה קמינסקה, בתה של אסתר קמינסקה, הינם שמות שהידהדו בילדותי.שניהם היו מבכירי השחקנים היהודים בשפה האידית לאחר המלחמה והופיעו על במות ברחבי העולם.<br />אני זוכר היטב סרט שבו השתתפו כמה מהשחקנים מלפני מלחמת העולם השנייה. הסרט הוצג על במות שונות בישראל בעיקר בקרב דוברי השפה האידית.<br />היום מהווה התיאטרון אכסנייה לשחקנים שמעלים הצגות בשפה הפולנית או בשפה האידית באמצעות שחקנים פולניים שמדברים באידיש או בפולנית ומוצמד להצגה תרגום סימולטני.<br />בתקופת הגטו פעלו בתוככי הגטו (!) תיאטראות יהודיים ובהם 135 שחקנים שהציגו את מיטב הרפרטואר הקברטי ואף יצירות דרמטיות רציניות מאד. אחד מכותבי ההצגות היה המשורר והסופר יצחק קצנלסון שנרצח בשואה. שתיים מן ההצגות שכתב והעלה בגטו מצויות בקובץ האחרון של כתביו שיצאו לאור על ידי מוסד לוחמי הגיטאות. בגיטו פעלו אמנים רבים אחרים.<br />כשעמדנו בפתח התיאטרון נזכר אחד מחברי הקבוצה, מר יוחנן סימון-ראש מנהל השליחות בסוכנות היהודית, בימים שבהם ישב באחד מחדרי התיאטרון כנציג המחלקה לעלייה בסוכנות היהודית,שהעבירה דרך וורשה את העולים שזה מקרוב יצאו מברית המועצות לשעבר לכיוון מדינת ישראל.<br />"היה בישיבתנו כאן סמליות רבה שכן מכאן, לא הרחק, נשלחו יהודים למחנות ריכוז לפני למעלה מיובל שנים, וכעת אנו, כנציגי הסוכנות היהודית, שולחים עולים חדשים למדינת ישראל", סיפר. </span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;">[מתוך מסע החיים של עובדי המוסדות הלאומיים לפולין ]</span></div><div dir="rtl" align="justify"></div><div dir="rtl" align="justify"><br /><strong>פביאק Pawiak<a href="http://warsawghetto.epixtech.co.uk/Pawiak%20gateway.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://warsawghetto.epixtech.co.uk/Pawiak%20gateway.jpg" border="0" /></a></strong></div><div dir="rtl" align="justify"></div><div dir="rtl" align="justify">בית הסוהר המרכזי של משטרת הביטחון [סיפו] והס"ד הגרמני היה ברובע היהודי הוא שימש למטרה זו מה- 2 באוקטובר 1939 ועד ה-21 באוגוסט 1944 במפגש הרחובות דז'לנה ופביה ומכאן שמו.<br />הוא נבנה ע"י הרוסים בין השנים 1830 - 1835 ושימש כבית סוהר לאסירים פוליטיים. יותר מ - 30 אלף עצירים הומתו בו וכל האזור נחשב כאזור מסוכן למעבר יהודים.<br />הבניין שחדריו שוקמו לאחר המלחמה משמש כמוזיאון.<br />קרא יותר באנגלית<br /><a href="http://www.deathcamps.org/occupation/warsawpawiak.html">The Pawiak Prison in Warsaw</a> </div><div dir="rtl" align="justify"></div><p dir="rtl" align="justify"></p><p><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><strong>כנסיית המומרים<a href="http://school.sapir.ac.il/h_school/hss/hsse/hsses/zehut/zehut98/church1.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://school.sapir.ac.il/h_school/hss/hsse/hsses/zehut/zehut98/church1.jpg" border="0" /></a></strong><br />כנסיית המומרים היתה בתוך שטח הגטו, ברחוב לשנו. בתוך הגטו היו כ- 2000 מומרים, אשר בחרו מרצונם להתרחק מהיהדות ולפנות לדת אחרת, אך מבחינתם של הנאצים הם עדין נחשבו יהודים, מפני שיהדות לפי אמונתם היא גזע ולא דת. תופעה זו היתה מוזרה ביותר בגלל שחלקם לא רצה כל קשר עם היהדות וחלקם אף היה אויב לעם היהודי. הם הגיעו לגטו בכפייה, ויהדותם , שברחו ממנה חזרה אליהם בצורה לא ברורה. בהיותם בגיטו קיוו כל הזמן לקבל יחס מועדף וטוב יותר מהיחס שקיבלו היהודים שלא המירו את דתם, מובן שזה לא קרה. בימי ראשון ערכו המומרים את תפילותיהם, בדרשתו של הכומר קיוו לשמוע כי הם מורשים ללכת, גם זה לא קרה.<br /><a href="http://www.daat.ac.il/warsaw/n.htm">קרא אודות מומרים ומלשינים בגטו...</a></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><br /><strong>בית דירות טיפוסי</strong> <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/build.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/build.jpg" border="0" /></a><br />מוסדות הקהילה היהודית הקטנה של ורשה מתרכזים כיום בשני בניינים ברחוב טווארדה: בית הכנסת נוז'יק ובניין הקהילה. לא הרחק ממוסדות אלו ומהתיאטרון היהודי הסמוך, נמצאים כמה בתים פרטיים שהצליחו לשרוד את המלחמה והמרד, ברחוב פרוזנה וסביבתו. קרוב לוודאי, שבתים אלו היו בבעלות יהודית. עיריית ורשה מדברת כעת על שיקומם, שכן המיקום של האיזור כיום הוא מעולה - קרוב מאוד למרכזי העסקים והתיירות ההולכים ומתפתחים בקצב מואץ מזה כעשור.<br />בצילום נראית חצר פנימית ברח' פרוזנה. זהו בית משותף טיפוסי בגטו וורשה ששרד את ההפצצה וההרס. הבית התנהל ע"י ועד בית החצר המשותפת נחסמה ע"י תושבי הבית כדי להגן על יושביהן.</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"></span></div><p><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><strong>בית הקברות בוורשה</strong><br />בית הקברות נמצא ב... שער הכניסה שוחזר ע"י תורם<br />מי שנכנס בשער הכניסה של בית העלמין לא משער כי הוא הוא עומד מול אחד מבתי העלמין הגדולים ביותר בעולם היהודי והגדול ביותר באירופה – 400,000 קברים, שנבנו במאתיים השנה האחרונות, והוא משתרע על פני 30 הקטאר. <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/perez.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/perez.jpg" border="0" /></a><br />בבית עלמין זה קבורים רבים מרבני העיר וורשה במאתיים השנים האחרונות. בהם, מפורסמים מאד. קברי הרמ"א (קרקוב) או קבר ר' אלימלך (ליז'נסק) או ה"חפץ חיים" מהעיר ראדין הינם קברים מיוחסים מאד וכן גם אלה. רשימה של רבנים וצדיקי דור רשומים בפתח בית העלמין.<br />בית החיים אוקופובה-גנשה. עובדות בית העלמין המרכזי של יהודי ורשה שבו 10 רחובות גדולים ( אוליצא בפולנית ), 72 שבילים. כל ריבוע שבין רחוב ושביל קרוי "איזור". קבורת הנשים והגברים בחלקה האורתודוכסית היא בנפרד.</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/blog-post_115408733938889461.html">קרא יותר...</a></span></div><div dir="rtl" align="justify"><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><span style="color:#33cc00;"></div></span></span><p></p><span style="font-family:Arial;"><strong>"אומשלאגפלאץ" אתר המשלוחים</strong> </div><div dir="rtl" align="right"><div dir="rtl" align="justify"><a href="http://fcit.usf.edu/Holocaust/gifsf/fumsc04.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://fcit.usf.edu/Holocaust/gifsf/fumsc04.jpg" border="0" /></a> </span><span style="font-family:Arial;"><br />ממול המפקדה הגרמנית שפיקחה על המשלוחים נמצא אזור ההטענה של יהודי הגטו לטרבלינקה. במקור שימש המקום, המתחבר עם הרכבת, איזור הטענה של סחורה על קרונות המסע של הרכבת, והומר להיות מקום איסוף היהודים.<br />אוּמְשְלַגְפְּלָץ (בגרמנית: Umschlagplatz, "כיכר המסירה") הוא כינויה של כיכר בגבולו הצפוני של גטו ורשה, אשר קישרה בין הגטו ובין החלק הפולני של העיר עד לסוף מלחמת העולם השניה. <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/abbaUmschlagplatz.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/abbaUmschlagplatz.jpg" border="0" /></a><br />עם תחילת העברת יהודי הגטו אל מחנה ההשמדה טרבלינקה (על גבולה המזרחי של פולין) ב-22 ביולי 1942, החליטו הנאצים להשתמש בכיכר כמקום בו ירוכזו היהודים לפני העמסתם, 100 עד 120 איש לקרון, על רכבות המשא שיובילו אותם אל מחנה ההשמדה. כ-7,000 יהודים הועברו בכל יום, עד לתום ההעברה שבעה שבועות לאחר מכן, ב-12 בספטמבר 1942. בסך הכול הועברו כ-265 אלף יהודים.</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"></span></div><p><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><strong>מסלול הגבורה</strong><br />מסלול הגבורה הוא מסלול הליכה ברחובות וארשה, המתחיל בכיכר בה נאספו היהודים לקראת שליחתם להשמדה, ונגמר באנדרטת רפפורט, המציינת את המרד. מסלול הרחובות רצוף באנדרטאות לאנשי מפתח מייצגים בשואה. כל מספר צעדים נתקלים במצבת זכרון לאדם נוסף בשואה, דמות מפתח.</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;">דמויות מרכזיות במרד גטו וארשה<a href="http://static.flickr.com/72/200356982_10a55b60d1.jpg?v=0"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://static.flickr.com/72/200356982_10a55b60d1.jpg?v=0" border="0" /></a></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;">מרדכי אנילביץ', מנהיג תנועות הנוער בגטו, היה מנהיג המרד בגטו וארשה בגיל 23.</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;">אנטק צוקרמן, נציג המרד מחוץ לגטו וממנהיגיו, סייע בהברחת נשק ואמצעים אל תוך הגטו לטובת המרד. בשל מראהו המתאים לתיאור הארי, הצליח לנוע מחוץ לגטו ולקדם את איסוף הנשק.נוסף אליהם, מוזכרות באבני המצבות דמויות מפתח נוספות. מהן אחת הבחורות ששימשה אשת קשר בין הגטאות השונים וביצעה שליחויות מודיעין לצורך העברת מידע. כמו כן מתועדים שם נציגי התרבות בגטו.<br /></div></span><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;">לאחר דיכוי מרד גטו וארשה, במשך חודשיים, הועברו כל יום כ-7,000 יהודים אל כיכר ההטענה. ב-60 קרונות מסע, הובלו אל מחנה טרבלינקה להשמדה.לאחר חודשיים הושמדו 300,000 יהודים, וגנרל שטרופ, שהיה אחראי על דיכוי המרד, הכריז על וארשה כעיר "נקייה" מיהודים. ביום בו הכריז הגנרל שטרופ על השלמת הרג היהודים, הפציץ והרס עד היסוד כמעשה סמלי את בית הכנסת המרכזי בוארשה. היום עומד על מגרש בית הכנסת בניין משרדים גדול.</span></div><span style="font-family:Arial;"><div dir="rtl" align="justify"><br /><strong>מרד גטו וארשה</strong> <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/pict2340.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/pict2340.jpg" border="0" /></a><br />מרד גטו וארשה ערך 5 ימים. המרד דוכא בסופו של דבר באמצעות הפצצות כבדות של המבנים בגטו על תושביהם. מרד גטו וארשה הוא המרד האזרחי הראשון ואחד היחידים שהיו נגד השלטון הנאצי. על אף שהשלטון הנאצי השתלט על מדינות גדולות, מבוססות ועצמאיות, הפחד והאימה שזרעו הנאצים מנעו התמרדות וגרמו לעמים שלמים לשתף פעולה ללא מאבק. יוגוסלביה היא המדינה היחידה שנאבקה כדי לשחרר עצמה מהנאצים. יום השואה מתקיים בתאריך 19/4, יום תחילת המרד בגטו וארשה.<br />עולה שאלת הגבורה, והאם כל מי שנספה בשואה ולא מרד הלך כצאן לטבח. בעבר הוטחו האשמות קשות כנגד משפחות הנספים, לפיהן מי שנספה בשואה הלך כצאן לטבח מפני שלא נאבק, בעוד שהגבורה שייכת לכל אותם אנשים שמרדו ונאבקו כדי לשרוד. כיום, ברור כי הגבורה היא נחלתם של כלל היהודים שנספו בשואה וששרדו. עצם ההשארות בחיים, ההקפדה על קיום המנהגים, השמירה על הדת והמסורת, השמירה על צלם אנוש, קיום התרבות, החינוך, כל אלו, איש איש בדרכו שלו – כל אלו דוגמאות לגבורה.<br />קרא אודות <a href="http://www.korczak-school.org.il/library/item.asp?cat=0.137.142&item_id=698">מרדכי אנילביץ'' - מפקד אי"ל</a></div><div dir="rtl" align="justify"><a href="http://www2.kdror.co.il/polin/maps/gettomap.jpg">מפת גטו ורשה</a></div><p><div dir="rtl" align="justify"><br /><strong>אנדרטת רפפורט<a href="http://static.flickr.com/62/200356925_c102c33fdb.jpg?v=0"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://static.flickr.com/62/200356925_c102c33fdb.jpg?v=0" border="0" /></a></strong></div><div dir="rtl" align="justify">אנדרטת רפפורט נמצאת במרכז הגטו בתוך גן ציבורי גדול מציגה את הניגוד שבין הגבורה לבין ההליכה כצאן לטבח. בצידה האחד של האנדרטה מצד הגן מוצגים חיילים גיבורים, דמויות הרואיות, כמין אלים חזקים, ובצידה האחר, מצד הרחוב נראית קבוצת יהודים דתיים הולכים בראש מורכן אל עבר המוות. ספר תורה, ילדים, אמא וברקע קסדות של קלגסים גרמניים. ניתן לראות ב"יד ושם" בירושלים העתק של האנדרטה.<br />קיימנו טקס, <a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/blog-post_115428077444243414.html">קדיש</a>, הקראת 2 קטעים מתוך... שירה: אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה" התקווה.<br /><p><strong>שיר הפרטיזנים</strong><br /><span style="color:#33cc00;">אל נא תאמר : הנה דרכי האחרונה<br />את אור היום הסתירו שמי העננה,<br />זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא<br />ומצעדנו עוד ירעים: אנחנו פה !!! <a href="http://static.flickr.com/67/200357048_b7c0f6762d.jpg?v=1154103409"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://static.flickr.com/67/200357048_b7c0f6762d.jpg?v=1154103409" border="0" /></a><br />מארץ התמר עד ירכתי כפורים,<br />אנחנו פה- במכאובות וייסורים,<br />ובאשר טיפת-דמנו שם נגרה,<br />עוד ינוב עוז רוחנו בגבורה.<br />עמוד השחר על יומנו עוד יהל,<br />עם הצורר יחלוף תמולנו כמו צל,<br />אך אם, חלילה, יאחר לבוא האור-<br />כמו סיסמא יהא השיר מדור לדור.<br />בכתב הדם והעופרת הוא נכתב,<br />הוא לא שירת ציפור הדרור והמרחב,<br />כי בין קירות נופלים שרוהו כל העם<br />יחדיו שרוהו, ונגנים בידם.<br />אל נא תאמר, על כן : דרכי האחרונה<br />את אור היום הסתירו שמי העננה,<br />זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא<br />ומצעדנו עוד ירעים: אנחנו פה !!!<br /></span>( השיר חובר בגטו וילנה בשנת 1943 על ידי הירש גליק ושימש המנון לארגון המחתרת היהודית )<br /></p></div><p><div dir="rtl" align="justify"><strong>אנדרטת השורדים</strong><br />במרכז הגן נמצאת אנדרטה שהוקמה ע"י אלה ששרדו וחזרו ובאו לוורשה. על האנדרטה תבליט עלה זית והאות "ב" המייצגת את המילה בראשית צורתה העגולה מזכירה מכסה ביוב נמייצג את תעלות הביוב ששימשו כדרכי מעבר ומילוט מהגטו אל בית הקברות.</div><div dir="rtl" align="justify"></div><p align="justify"><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong>לינה ב </strong><a><strong>מלון גורמודה </strong></a><br /><a href="http://www.hotelia.pl/hotels/warszawa/gromada_centrum/"><strong><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/gromada.jpg" border="0" /></strong></a></div><div dir="rtl" align="justify">המלון ממוקם במרכז העיר בטווח הליכה לאתרים החשובים, המלון מורכב מ - 2 אגפים האגף הישן איננו ממוזג ובתפוסה מלאה במזג אוויר חם [32 מעלות] השהייה בחדרים בלתי נסבלת, אין אפילו מאווררים.<br />השרות הכללי אדיב והוא כולל אפילו אספקת שקע מחליף למחשב נייד.<br />ארוחת הבוקר טובה וכוללת ירקות וביצים.</div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><p><div dir="rtl" align="right"><strong>ארוחת ערב עם קריוקי במסעדת "</strong><a href="http://www.warsaw-hotels.net/eng/guide/restaurants/warszawajerozolima.html"><strong>וורשה ירושלים </strong></a><a href="http://www.warsaw-hotels.net/eng/guide/restaurants/warszawajerozolima.html"><strong><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/warsaw-jerusalem1.jpg" border="0" /></strong></a></div><div dir="rtl" align="justify">המלצרים מזמרים עם כיתוב על מסכי טלויזיה המפוזרים באולם המסעדה ממוקמת במרתף ב Smocza St., 27 Phone: 48-22-8383217<br />למסעדה הגיעה גם קבוצת עובדי רשות השידור וביחד שמענו צעירים יהודים מקומיים שמנסים לשקם את חיי הקהילות בפולין.</div><div dir="rtl" align="justify"></div><div dir="rtl" align="right"></div><p><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><strong>תמונות</strong></div><div dir="rtl" align="right">תמונות מאוסף <a href="http://www.live.com/?q=Warsaw+ghetto&FORM=LVSP&amp;scope=images&x=12&amp;y=4#q=Warsaw%20ghetto&FORM=LVSP&amp;scope=images&x=12&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;y=4&lod=2&amp;page=results">MSN</a></div><div dir="rtl" align="right"><strong>מצגות<br /></strong><a href="http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/files/9/25459.ppt">ההתנגדות היהודית בשואה מצגת למפקד לציון 60 שנה למרד גטו ורשה </a>חיל החינוך והנוער </div><div dir="rtl" align="right"></div></span><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://relationet.googlepages.com/Warsaw.kmz"><img src="http://www.juliangallo.com.ar/uploaded_images/Iconito%20google%20earth-767258.gif" /></a> <a href="http://relationet.googlepages.com/Warsaw.kmz">המסלול על גוגל כדור הארץ</a> <a href="http://geretz.blogspot.com/"><span style="font-size:78%;">למד אודות גוגל כדור נארץ</span></a><br /></div></span><div dir="rtl" align="right"></div></div></div></div></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/31295411-115322199550238240?l=polin2006.blogspot.com' alt='' /></div>צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-31295411.post-1153221966418400602006-07-18T04:26:00.000-07:002006-07-31T11:17:17.543-07:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/maptyko.gif"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/400/maptyko.png" border="0" /></a><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">היום השני</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>טיקוצ'ין<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/tiko.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/tiko.jpg" border="0" /></a></strong></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;">טיקוצ'ין, או טיקטין, עיירה יהודית אופיינית, שהיתה מרכז דתי ותרבותי, אשר קהילתה הושמדה כמעט לחלוטין ממוקמת מצפון מזרח לוורשה ליד ביאליסטוק.<br />עיר מרכזית בהווי היהודי של פולין. טיקוצ'ין היתה אחד ממקומות הכינוס של ועד 4 הארצות, שכלל נציגי יהדות של מדינות הגולה. מטרת כינוסי הועד היתה לקבוע קוד התנהגות משותף לקהילות היהודיות בגולה, תוכנית לימודים בישיבות, הנחיות כלליות ופורום להעברת מידע ועדכונים בין הקהילות עבור כלל יהודי הגולה במדינות השונות. הועד התכנס 4-5 פעמים בשנה. בעיירה התקיימה פעילות ציונית ענפה. התקיימו בה תנועות נוער רבות, ורמת הפעילות הציונית בעיירה דמתה לזו של וארשה, על אף היותה עיירה קטנה.</span></div><span style="font-family:arial;"><div dir="rtl" align="justify"><br /><strong>בית הכנסת</strong> <a href="http://www.dlux.net/~holocaustart/images/Yad Vashem card.TIF.JPG"> <img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/tikoart.jpg" border="0" /></a><br />בית הכנסת של העיירה, מציג את עושרה של הקהילה בטיקוצ'ין. הוא עשיר בעיטורים וקישוטים. בית הכנסת לא הושמד, אלא נותר כפי שהוא כיוון ששימש מחסן עבור הגרמנים.<br />צילומי בית הכנסת בטיקוצ'ין <a href="http://images.google.com/images?svnum=100&hl=en&amp;lr=&rls=GGLG%2CGGLG%3A2006-26%2CGGLG%3Aen&amp;q=tykocin+synagogue+OR+synagoga&btnG=Search">גוגל תמונות</a>. <a href="http://www.flickr.com/search/?q=tykocin%20synagogue&amp;w=all">פליקר</a></div><div dir="rtl" align="justify"><a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/blog-post_30.html">סיור בטיקוצ'ין - עיר סיפורי הפיות...</a> </div><div dir="rtl" align="justify"><p><br /><strong>השמדת יהודי טיקוצ'ין</strong><br />טיקוצ'ין מהעיירות הראשונות בהן בוצעה השמדה המונית. לקראת מועד ההשמדה נודע כי הגרמנים כורים בורות ביער הסמוך, אך לא היתה כל וודאות בדבר מטרת בורות אלו. תהליך ההשמדה של יהודי טיקוצ'ין אירע מוקדם יחסית, כ- 10 חודשים לפני תחילת ההשמדה העיקרית. תושבי העיר התבקשו ע"י הגרמנים להתכנס במועד מוגדר בכיכר העיירה, כיכר בה ביקרנו. התושבים התייעצו עם רב העיירה האם להתכנס לפי בקשת הגרמנים או שלא לשתף פעולה, והרב יעץ לקהילה לשתף פעולה, שכן זכר לטובה את התנהגות הגרמנים בימי מלחה”ע. <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/tykoforest.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/tykoforest.jpg" border="0" /></a>כל יהודי העיירה מלבד הנכים והזקנים כונסו בכיכר העיר והובלו במשאיות וברגל אל יער לופוחובה הסמוך. התזמורת המקומית נגנה. טרם נשמע אז על רצח המוני, ולא היה ידוע כי זה גורל הקהילה. ב- 25/08/1941 הובלו היהודים ע"י עוצבות המבצע הגרמניות "האיינזצגרופן", להשמדה המונית בבורות ירי. כל 10 דקות יצאה משאית ועליה יהודים לעבר הבורות. ביום הראשון הובלו כל אלו שיכלו ללכת בקלות ולא עיכבו את התהליך. הם נורו ונרצחו בבור הירי הראשון. ביום השני הושלמה ההשמדה כשנאספו כל הנכים והזקנים והובלו לבור הירי השני, שם נרצחו גם הם. לאחר כשבועיים הגיעו הגרמנים פעם נוספת וביצעו חיפוש בעיירה וביערות כדי למצוא ניצולים, ומצאו כ-150 נוספים שהובלו אף הם להריגה. מקהילה בת כ-2,500, נותרו 17 איש. אחת מהם נרצחה בהמשך, והשאר, 16 העדים האחרונים לקהילת טיקוצ'ין המפוארת. מספרים כי במשך ימים אחרי הרצח רעדה האדמה ביער באיזור הבורות. נסענו אל יער לופוחובה בעקבות יהודי העיר אל הנותר מבורות הירי. הגענו בנסיעה איטית אל תוך היער, לראות את שרידי בורות הירי. 3 מתחמים מגודרים. <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/tykomem.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/tykomem.jpg" border="0" /></a><br />בשנת 1943 הקימו הנאצים את יחידת 1005, ששמה לה למטרה השמדת הראיות לרצח ההמוני. היחידה עברה בכל אותם אתרים של רצח המוני, ובמשך חודשים שרפה כל זכר לגופות ולהרג עד שלא נותר דבר. ואכן, מלבד עשב שיחים ועצים אין זכר לנרצחים.<br />ליד הבור המרכזי הוקמו 2 אנדרטאות. הראשונה הוקמה ע"י הפולנים מציינת בפולנית כי במקום זה נרצחו אזרחים פולנים. האנדרטה השנייה ועליה תבליט בצורת מגן דוד הוקמה מאוחר יותר ע"י יהודים ושם בעברית ובפולנית כתוב סיפור יהודי טיקטין שקיימו חיי קהילה מ 1522 ועד 1941 שנה שבה נרצחו כאן.<br /></p></div><p><div dir="rtl" align="right"><strong>טרבלינקה</strong></div><div dir="rtl" align="justify"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="justify">מחנה ההשמדה טרבלינקה נמצא כ-60 ק"מ מורשה וכ-4 ק"מ מהכפר טרבלינקה, לא הרחק ממאלקיניה, שבה תחנת רכבת על קו מסילת הברזל הראשית ורשה-<a title="ביאליסטוק" href="http://he.wikipedia.org/wiki/ביאליסטוק">ביאליסטוק</a>. המחנה מוקם באזור דליל אוכלוסין מכוסה יער ומוסתר בחורש סביב. <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/treb.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/treb.jpg" border="0" /></a><br />מחנה ההשמדה הוקם באביב 1942 ליד מחנה העונשין והעבודה טרבלינקה, שהיה קיים לפני כן, ומכאן בא שם המחנה המוקם: טרבלינקה II. לבנית המחנה נוצל כוח עבודה של אסירי מחנה העונשין טרבלינקה I, שייעוד המחנה החדש הוסתר מהם. המחנה החדש השתרע על שטח של כ-200 דונם והוקף בגדר תיל דוקרני בגובה של יותר משלושה מטרים. האסירים הצטוו לשים ענפי אורן בין חוטי התיל ומתחתם נטעו עצים כדי להסתיר את המתרחש בתוך המחנה. לאורך הגדר הוקמו מגדלי שמירה ונחפרה תעלה ברוחב שלושה מטרים. פנים המחנה על מתקניו נבנה אך ורק על-ידי האסירים היהודים.<br />בתכנון המחנה הושקע מאמץ רב על-מנת למנוע אפשרות של ניצולים שהיו עדים להשמדה. המחנה חולק בפנים לשני חלקים: באחד מהם הוקמו צריפי המגורים עבור הצוות הנאצי, מחסנים ובתי-מלאכה, ובחלק השני, המבודד משאר המחנה בגדר גבוהה, עמדו תאי הגזים (בתחילה שלושה ובהמשך התווספו אליהם עשרה נוספים). שטח של תא היה 16 מ"ר. עוד היו צריפי המגורים של האסירים היהודיים אשר נמצאו כשירים להעסקתם בעבודות הנחוצות לניהול המחנה ומשום כך הושארו זמנית בחיים.<br /><a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/blog-post_31.html"><strong>סעו לטרבלינקה</strong> הלינה בירנבוים</a><br /><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/טרבלי×">קרא יותר...</a><br /><a href="http://www.live.com/?q=treblinka&FORM=LVSP&amp;scope=images&x=14&amp;y=12#q=treblinka&FORM=LVSP&amp;scope=images&x=14&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;y=12&lod=2&amp;page=results">תמונות מאוסף MSN </a></div><p><div dir="rtl" align="justify"></div><div dir="rtl" align="right"><strong>ארוחת ערב <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/rest.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/rest.jpg" border="0" /></a> </strong></div><strong><div dir="rtl" align="justify"><br /></strong>יציאה משותפת למסעדה במרכז העיר, המסעדה נמצאת במרתף, העיצוב עתיק עם הרבה עץ ואביזרי מתכת. עורכים שולחן ארוך, הארוחה [ כשרה לדתיים שבקבוצה הובאה מהארץ <a href="http://www.mevushelet.co.il/">מבית חורון 'מבושלת' </a>ואוחסנה במיכלים מקוררים ] מוגשת באיטיות. העייפות, מראות וחוויות היום משפיעים על כולם. בכל זאת לא מוותרים ואחרי הארוחה יוצאים לסיור בעיר העתיקה, חוזרים במוניות למלון.<br /><br /></div></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/31295411-115322196641840060?l=polin2006.blogspot.com' alt='' /></div>צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-31295411.post-1153221934906777142006-07-18T04:25:00.000-07:002006-08-01T21:10:40.030-07:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/maplublin.gif"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/400/maplublin.png" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">היום השלישי<img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/400/myda.jpg" border="0" /></span></div><p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>מחנה מיידנק <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/mydanek.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/mydanek.jpg" border="0" /></a></strong></span></div><strong><span style="font-family:Arial;"></span></strong><span style="font-family:Arial;"><strong><div dir="rtl" align="justify"><br /></strong>מיידנק היה מחנה השמדה נאצי, הממוקם כארבעה קילומטרים ממרכז העיר לובלין בפולין. שלא כמו מחנות ריכוז והשמדה נאציים אחרים, מיידנק לא הוחבא ביער מרוחק או הוסתר על ידי מכשולים טבעיים, וגם לא הוקף ב"אזור בטחון".<br />המחנה הוקם בנובמבר 1941 בפקודתו של היינריך הימלר, לאחר שזה ביקר בלובלין ביולי אותה שנה. מיידנק היה מחנה שבויים של האס אס, תחת פיקודו של קארל אוטו קוך. בפברואר 1943 הוא הוסב למחנה ריכוז.<br />השם ניתן למחנה ב-1941 על ידי תושבים מקומיים, שלבטח ידעו על קיומו, והוא מבוסס על שמו של המחוז מיידנק טטרסקי בלובלין. השם הגרמני המקורי של המחנה היה Konzentrationslager Lublin (מחנה ריכוז לובלין).<br />בשיא פעילותו, הוא הכיל 50,000 אסירים. בחודשים הראשונים של 1942, נעשו ואושרו תכניות להרחיב את מיידנק כך שיכיל עד 250,000 אסירים. בין אפריל 1942 ליולי 1944, התבצעה במיידנק השמדה בתאי גזים ובמשרפות. הקורבנות נרצחו עם הגעתם למחנה. מספר הנספים נאמד ב-200,000 כולל יהודים (כ-60,000), שבויי מלחמה סובייטיים, ופולנים. <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/mydanek1.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/mydanek1.jpg" border="0" /></a><br />המחנה חולק ל 5 יחידות נפרדות שנקראו "שדות" (Felder). ה"שדות" הוקפו בגדר תיל מחושמלת ובמגדל משמר. ממערב לשדות הוקמו בתי מלאכה ומחסנים, ומצפון צריפים למגוריו של צוות הס"ס. בין שדה "1" לשדה "2" הוקמו ב 1942 שני תאי גז ומתקנים לשריפת גופות ע"י מפעל הבינוי "קורי" מברלין. גופות נשרפו גם ביער הסמוך למיידנאק. במחנה התנהלה כרטסת ממוספרת, בכל כרטיס הופיעו נתונים על האסיר בפטירתו נמחק שמו ואותו כרטיס, לרבות אותו מספר, הועבר לאסיר אחר.<br />המגורים במחנה היו בצריפים מותאמים ל 250 איש כל אחד ובהם דרגשי עץ. <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/berlin.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/berlin.jpg" border="0" /></a>למעשה הוכנסו כ 500 איש בצריף. סדר היום במחנה התחיל ב 4:30 בבוקר במפקד בוקר, יום יום נספו מספר אסירים תוך כדי עבודה מפרכת בסלילת כבישים, עבודות בניין וסחיבת ציוד בטחוני. בכך הועסקו נשים וגברים.<br />על יחידה אחרת, בשם "קבוצת היער" הוטל התפקיד לשרוף גופות ביער סמוך. המטרה העיקרית של המחנה היתה חיסול אסירים. תחילה חוסלו אנשים בירייה ביער סמוך, לאחר הקמת מתקני הרעלה בגז וקרמטוריום (משרפה) בקיץ 1942, נעשתה עיקר ההשמדה במתקנים אלה. לאחר ההרעלה הועברו הגוויות ע"י האסירים למשרפה. התפוקה היומית - כ 100 גוויות ליום. המשרפות פעלו יומם ולילה. אם המשרפה לא הספיקה לטפל בכל הגוויות<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/gascm.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/gascm.jpg" border="0" /></a> הועברו הללו לקבורה ביערות סמוכים. לאחר המתת הקורבנות טיפלה יחידה מיוחדת בעקירת שיני הזהב מפי הגוויות.<br />עקב המרידות בגיטו ורשה ובביאליסטוק והמרידות במחנות סוביבור וטרבלינקה, הורה הימלר ב 14 לאוקטובר 1943 על חיסול היהודים בכל אזור לובלין.<br />בסוף אוקטובר הוחל בחפירת 3 חפירות ענקיות וב- 3 בנובמבר התרחש שם הטבח הגדול. ביום אחד נורו 18,000 יהודים במכונות ירייה. רק כמה מאות אסירי מיידנאק הושארו בחיים והועברו ליחידת ה"זונדר-קומאנדו" 1005 שמטרתה היתה לפתוח קברים ולשרוף גוויות, לשחוק את העצמות במכונת טחינה כדי לטשטש את עקבות הרצח ההמוני<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/mieda.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/mieda.jpg" border="0" /></a>. למרות התנאים הקשים היו גילויי התנגדות והצלת חיים. יש עדויות על גילויי עזרה הדדית, תפילות, דברי עידוד מאחד לשני ועוד: כמו כן, ידוע על בריחות אינדיבידואליות בעיקר ממקומות עבודה שמחוץ למחנה.<br />מיידנק סיפק עובדי כפייה למפעלי תחמושת ולמפעל הנשק שטייר-דיימלר-פוך.<br />המחנה פוזר ביולי 1944 כחלק ממבצע 1005, אך נהרס רק באופן חלקי עד למועד הגעתו של הצבא האדום אליו. למרות ש-1,000 אסירים נלקחו ממנו בצעדת מוות, הצבא האדום מצא אלפי אסירים שעדיין נותרו במחנה ושפע עדויות לרצח ההמוני שבוצע שם, ביניהן תאי גזים, משרפות וצריפי אחסון ומגורים. </div><div dir="rtl" align="justify"></div><div dir="rtl" align="justify"><a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/blog-post_24.html">מיידנק יומן המסע של שלי סבן... </a></div><div dir="rtl" align="justify"><a href="http://majdanek.pl/en/">אתר מוזיאון מיידנק</a></div><p><div dir="rtl" align="justify"></div><div dir="rtl" align="right"><strong>ישיבת חכמי לובלין <a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/e/e1/Lublinyeshiva.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/e/e1/Lublinyeshiva.jpg" border="0" /></a><br /></strong>ברחוב לוברטוסקה בשכונה יהודית יפה בלובלין עומדת לה ישיבת חכמי לובלין.<br />תולדות הקמתה של ישיבת חכמי לובלין דרך ניהולה, סדר הלימוד עד לחורבנה. ר' מאיר שפירא שילב בישיבתו את שיטת הישיבות בליטא עיון וניתוח שכלי ע"פ חוקי הגאון, את דרך הלימוד שהייתה נהוגה בפולין חריפות ושנינות, ואת שיטת הלימוד בגליציה ללמוד הרבה מסכתות. דמותו האגדתית של ר' מאיר שפירא תורתו והחותם שהשאיר ממשיכה להקרין עד היום.<br />קרא יותר ב:<br /><a href="http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/hahmey-2.htm">ישיבת חכמי לובלין - ד"ר הלל זיידמן </a></div><div dir="rtl" align="justify"><a class="l" onmousedown="return clk('http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99_%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F','','','res','3','')" href="http://he.wikipedia.org/wiki/ישיבת_חכמי_לובלין">ישיבת חכמי לובלין - ויקיפדיה</a><br /></div><div dir="rtl" align="justify"></div><p><div dir="rtl" align="justify"><strong>הלינה במלון </strong><a href="http://www.booking.com/hotel/pl/campanilelublin.html?aid=303948;label=Lublin-en"><strong>Campanile Lublin</strong></a> <a href="http://www.booking.com/hotel/pl/campanilelublin.html?aid=303948;label=Lublin-en"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://www.odkryjpolske.pl/admin/datastore/upload/place/room_campanile_lub_miniature_140x105.jpg" border="0" /></a><br />רק 2 כוכבים אבל מגיע לו יותר. 20 דקות הליכה ממרכז לובלין. ניחוח צרפתי, מטופח, חדרים מרווחים, ממוזג, שירות אדיב, אינטרנט ללא תשלום בחדר אינטרנט למי שמביא איתו מחשב נייד. ארוחת בוקר מלאה כולל הכל ואפילו מרשים להכין ולקחת כריכים.<br /></div></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/31295411-115322193490677714?l=polin2006.blogspot.com' alt='' /></div>צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-31295411.post-1153221853040946442006-07-18T04:23:00.000-07:002006-08-09T22:47:18.380-07:00<span style="font-family:Arial;"></span><br /><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/maplubkrk.0.gif"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/400/maplubkrk.0.png" border="0" /></a><br /><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/maplubkrk.0.gif"></a><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">היום הרביעי - מסע אל החסידות.<br />נוסעים דרומה לעיר ליז'נסק</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">.<br /><strong>רבי אלימלך מליז'נסק</strong> <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/noamelimelech.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/noamelimelech.jpg" border="0" /></a><br />מגדולי רבני החסידות - 1717 - 1787נולד לאביו ר' אליעזר ליפא בשנת תע"ז (1717). להוריו, יהודי כפר עשירים, בעלי צדקה ואוהבי מצווה, היו שבעה בנים ושנים מהם: רבי אלימלך ורבי זוסיה התמסרו עוד מימי ילדותם ללימוד תורה, נגלה ונסתר. מצעירותם נהו אחר תורת האר"י, נהגו לפיה גם למעשה ושנים מספר ערכו שניהם יחד "גלות". עם התפשטותה של התנועה החסידית נספח אליה רבי זוסיה, ובהשפעתו הצטרף אליה גם אחיו. שניהם היו לתלמידיו המובהקים של המגיד ממזריטש.<br />ספרו "נועם אלימלך" (לבוב תקמ"ח) הוא מספרי-היסוד של החסידות. </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/lezajsk.html">קרא יותר...</a></span></div><p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>לנצוט<br /></strong>כחצי שעה מדרום לליז`אנסק מצויה אחת העיירות היפות בפולין. בית העלמין הרוס. לנצוט היא יעד תיירותי מקובל בעיקר בזכות הטירה של הגראף פוטוצקי ובזכות בית הכנסת ששרד. <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/potozki.jpg"><strong><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/potozki.jpg" border="0" /></strong></a><br /><span style="color:#33cc00;"><p>...כעת נספר שבעיירה שלנו היה גם גרף (נסיך) בשם פוטוצקי. הוא היה עשיר מאוד. היו לו ארמונות פאר,סוסים גזעיים,בית ספר לרכיבה,עדרי פרות כולם אותו צבע, כלבי ציד, כמו כן הייתה לו כרכרה עשויה בטעם טוב רתומה לשישה סוסים גזעיים וברגע שהוא היה עובר את העיירה עמד בכרכרה במדי שרד חצוצרן והיה מנגן בכדי שתושבי העיירה יוכלו להתבונן בו.<br />הוא היה בן אדם טוב והיה עוזר ליהודי העיירה ובחגים היה בא לבית הכנסת בכדי לאחל חג-שמח.</p><p></span><a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/blog-post_27.html">מתוך 'לנצוט העיירה שלי' </a><a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/blog-post_27.html"><br /></a><br /></p><p><strong>בית הכנסת בלנצוט</strong> <a href="http://static.flickr.com/72/194750196_709e73ff15.jpg?v=0"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://static.flickr.com/72/194750196_709e73ff15.jpg?v=0" border="0" /></a> <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/potpz.jpg"></a><br />Lancut,17, Sobaeskaego St.<br />בית הכנסת בעיר (כיום מוזיאון) הוא מהיפים בפולין. בשנים האחרונות שוחזרו חלק מהעיטורים על ידי סטודנטים מקומיים לאומנות. בצד בית הכנסת מצוי חדר קטן בו התפלל "החוזה מלובלין" בתקופה בה היה מנודה עקב דבקותו בחסידות.<br /><a href="http://www.flickr.com/photos/relationet/sets/72157594206718383/show/">מצגת העיטורים בבית הכנסת בלנצוט</a></span></p></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>ארמון גרף פוטוצקי</strong><br />בסמוך לבית הכנסת בלנצוט נמצא ארמון משפחת הגראף פוטוצקי. בחזית הארמון גן רחב ידיים. </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>קז'ימיז' דולני</strong> <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/kazimart.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/kazimart.jpg" border="0" /></a><br />העיירה ק"ד ממוקמת במקום ציורי בין הגבעות על גדות נהר הויסלה, לא הרחק מהעיר לובלין והיא מבין היישובים העתיקים בפולין. במאה ה14- רכש את הכפר (שאז נקרא "וייצ'נה וולה") מלך פולין קז'ימייז' הגדול ומכאן שמה "קז'ימייז' דולני" (ק"ד). בתקופת המלך קז'ימיר הגדול (1307-1333), שהיה המלך השני של פולין המאוחדת, הייתה בק"ד קהילה יהודית מאורגנת. המלך הרחיב את זכויות היהודים בעיירה והסדיר את פעילותם הכלכלית. מכאן האגדה הידועה על פילגשו היהודיה של המלך – אסתרק'ה, <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/kazim.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/kazim.jpg" border="0" /></a>שתרמה לבית הכנסת בעיירה כפי יכולתה. היהודים באותה תקופה מילאו תפקיד חשוב בפיתוח העיר והאזור בתור סוחרים ומלווי כסף אבל גם בתור יצואנים של תברואה ועצים לדנציג, יהודים אחרים לקחו את הפיקוח על המסים העירוניים והמכס מידי השלטונות.<br />בתמונה קיר המצבות בקז'ימייז' דולני<br />אל בית הכנסת הנמצא במרכז העיירה נכנסים דרך חנות פרחים. בית הכנסת משמש היום כבית קולנוע, מסך הקרנה גדול על הכותל הדרומי וחורים מרובעים בכותל הצפוני מאחוריו עומדת מכונת ההקרנה. <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/kazsng.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/kazsng.jpg" border="0" /></a><br />מבנה בית הכנסת שבחזיתו המזרחית שעון שמש שמור אבל ריק מכל ריהוט, התקרה עשויה עץ אומנותי.<br /><a href="http://polin2006posts.blogspot.com/2006/07/blog-post_26.html">קרא יותר על קז'ימיז' דולני ...</a></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/video.jpg"><img style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 10px 50px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/video.jpg" border="0" /></a> <a href="http://www.kazimierzdolny.net/kamera1.php">צפה במרכז העיר בעזרת מצלמת זמן אמיתי...</a></span></div><div dir="rtl" align="right"></div><p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>לינה במלון <a href="http://www.hotelsrus.com/search.php?ref=AFAH5&fn=hotelinfo&amp;HotelCode=JGK">Galicya Krakow</a></strong><a href="http://www.hotelsrus.com/search.php?ref=AFAH5&fn=hotelinfo&amp;HotelCode=JGK"> </a><br />מלון קטן ממוקם כ 25 דקות הליכה ממרכז קרקוב החדרים נקיים מאד, בגודל סביר, לא ממוזגים אבל מאובזרים עם מאוורר אישי בימים חמים. השרות אדיב מאד, יש חיבור לאינטרנט ללא תשלום בחדר הועידות ובתשלום בחדר. <img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://www.hotelsrus.com/hotelinfos/images/POL/KRA/JGK/jgk_front.jpg" border="0" /><br />ארוחת הבוקר עשירה וכוללת גבינות, ביצים, ירקות, עוגות ועוד.<br />בחזית המלון לכוון החנייה מרפסת נחמדה בה מגישים ארוחות קלות וקפה.<br /></span></div><p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>תפילת ליל שבת בבית הכנסת של הרמ"א</strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;">כניסת השבת ב 21:30 בערך. אנחנו מגיעים לתפילה שעה קודם ברכב והנה התפילה כבר התחילה. בבית הכנסת כ 20 מתפללים רוב הנוכחים הם אורחים מיעוטם מקומיים [לא ממש - הם יוצאי רוסיה שהתיישבו בקרקוב אחרי מלחמת העולם השנייה] מארגנים מניין שני בנוסח 'בני עקיבא' התהודה באולם מיוחדת, גם חזנים 'ללא קול' נשמעים היטב. <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/remu.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/remu.jpg" border="0" /></a><br />לאחר התפילה מקבלים ממרים הסבר על בית הקברות הצמוד לבית הכנסת [מביטים בו מחלון עזרת הנשים] נכנעים לשומר המאיץ בנו לסיים ויוצאים לכיכר המלאה בסממנים יהודיים, אפילו הגדרות בערוגות הגינון מפורזלים במגיני דוד.</span></div><div dir="rtl" align="right"></div><p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>ארוחת ערב [ערב שבת] במסעדה ברובע היהודי</strong>.<br />המסעדה ברובע היהודי מול בית הכנסת של הרמ"א לא כשרה. עורכים עבורנו שולחן ארוך, לדתיים מוגשת ארוחה בשרית מלאה תוצרת 'מבושלת' מבוא חורון [2 סוגי בשר, 3-4 תוספות] קידוש, זמירות שבת, 'שיר ה מ עע ל ו ת', ברכת המזון והליכה מרעננת למלון דרך הרובע היהודי העתיק, בשולי ארמון ואוול חוצים את הנהר, עוד 15 דקות הליכה לאורך הגדה, עוד קצת ואנחנו במלון.</div></span><span style="font-family:Arial;"></span><br /><p><span style="font-family:Arial;"></span></p><p><span style="font-family:Arial;"></p></span><div dir="rtl" align="right"><br /></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/kazim.jpg"></a></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/31295411-115322185304094644?l=polin2006.blogspot.com' alt='' /></div>צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-31295411.post-1153221815131797612006-07-18T04:22:00.000-07:002006-09-30T20:34:08.906-07:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/krakowmap.gif"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/400/krakowmap.png" border="0" /></a> <p align="center"><span style="font-family:arial;">הקלק על התמונה כדי לצפות בפנורמה של כיכר העיר מגובה מגדל החצוצרה</span><br /><a onclick="window.open('http://krakow.zaprasza.net/fotogaleria/panorama/mariacka/mariacka.html','mariacka','menubar=false,scrollbars=no,resizable=yes,width=980,height=600,left=0,top=100');" href="#_top"><img height="87" src="http://krakow.zaprasza.net/fotogaleria/panorama/i/mariacka.jpg" width="400" border="0" /></a><br /></p><p dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;">היום החמישי</span></p><p dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><strong>קרקוב Kraków</strong><br />היא עיר בדרום פולין, בפי היהודים נקראת קראקא. זאת העיר השלישית בגודלה במדינה ומן העתיקות בעריה. ידועה מהמאה השמינית, ובמאה ה-11 הפכה למושב נסיכי פולין. ב-1596-1320 הייתה קרקוב בירת ממלכת פולין. בתקופה זו, עוד לפני שקראקוב נעשתה למושב הבישופים (בשנת 1000), הייתה צומת חשוב של נתיבי-מסחר, שהובילו ממערב למזרח ומדרום לצפון. בעיר שוכנת </span><a class="new" title="האוניברסיטה היגלונית" href="http://www.uj.edu.pl/index.en.html"><span style="font-family:arial;">האוניברסיטה היגלונית</span></a><span style="font-family:arial;">, מהעתיקות באוניברסיטאות אירופה.<br />בשנת 1978 הכריז אונסקו על המרכז ההיסטורי של קרקוב כאתר מורשת עולמית<br /></span><span style="font-family:Arial;"></span></p><p dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><strong>בית הכנסת של </strong><a title="'הרמ" href="http://he.wikipedia.org/wiki/הרמ"><strong>הרמ"א</strong></a><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/1/1f/Synagogue_of_rama-Krakow.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/1/1f/Synagogue_of_rama-Krakow.jpg" border="0" /></a><br />בשנת שי"ג (1553) בנה ר' ישראל, אבי הרמ"א, בית כנסת לזכר אשתו, שנפטרה. תחילה היה בית הכנסת בנוי מעץ ובדליקה, שנפלה בעיר ואכלה חלק מן הרובע היהודי נשרף גם בית הכנסת הזה . אז הקים ר' ישראל במקומו (1557) בית כנסת חדש מאבן והוא שימש גם אכסניה לישיבת בנו. בית הכנסת זה ידוע בשם "בית כנסתשל הרמ"א". ברובע היהודי היה קיים עד אז בניין של בית כנסת שנבנה כמאתיים שנה לפניו,ולכן נקרא בית כנסת של הרמ"א בכל המסמכים ותעודות הקהילה בכינוי "החדש" כדי להבדיל בין הישן. בכותל הדרומי נקבעה טבלת אבן ועליה כתובת זיכרון: "האיש ר' ישראל בר' יוסף ז"ל עוז התאזר לכבוד הקב"ה ולזכר אשתו מלכה בת ר' אלעזר תנצב"ה, בנה מנכסי עזבונה זה מקום בית אל לפרט ולפרשת שוב"ה ה' רבבות אלפי ישראל". שנת שוב"ה - שנת שי"ג היא שנת פתיחה בית הכנסת. נשתמרו העתיקות והאוצרות בתוך ארונות ספרים וארגזים. בית הכנסת של הרמ"א עמד עד מלחמת העולם השנייה. בתקופת השואה חולל "מקדש מעט" זה ונהפך לבית מגורים. לאחר שחרור קרקוב משילטון הנאצים הוחל בשיקום בית הכנסת ובראש השנה תש"ח נפתח שוב לקהל המתפללים. מימין לארון הקודש עמדה כורסה שלפי המסורת ישב בה הרמ"א, ומעליה הייתה כתובת: "מקובל אצלינו אשר על מקום זה עמד רבינו הרמ"א בעמדו לשפוך שיחו לפני הקב"ה". עם שיקום בית הכנסת חודשה גם כתובת זו<br /><a class="internal" title="בית הכנסת הישן" href="http://he.wikipedia.org/wiki/תמו×"></a><br /><a class="internal" title="הגדל" href="http://he.wikipedia.org/wiki/תמו×"></a><strong>בית הכנסת הישן</strong><br />בית הכנסת העתיק ביותר בפולין נמצא בקרקוב, שמו "אלטע שול" (בית הכנסת הישן). נבנה בסוף המאה ה-14, בתוך בית הכנסת נמצאים ציוריו של הצייר <a title="מאוריציו גוטליב" href="http://www.tamuseum.com/hebrew/masters/mauritzio.htm">מאוריציו גוטליב</a>, שחי בין השנים 1856 - 1879. בית הכנסת הישן הוא דוגמה קלאסית בפולין לבית כנסת בעל פנים המחולק לשני אגפים על ידי שני עמודי תווך שלאורך הציר המרכזי מערבי. אוצר בית המקדש היה מהעשירים ביותר בפולין, ובו היו תשמישי קדושה יקרי ערך ותעודות היסטוריות . בית הכנסת נהרס על ידי הנאצים, והוא מהמצבות היהודיות המועטות בפולין שזכו לשחזור , הוא משמש כעת כמוזיאון ליהדות פולין.</span><span style="font-family:arial;"><br /><a href="http://www.daat.ac.il/daat/history/kehilot/krakov.htm">קרא אודות יהדות קרקוב...</a></span></p><p align="center"><br /></p><p align="center"><span style="font-family:arial;">הקלק על התמונה כדי לצפות בפנורמה של ארמון ואוול</span><br /><a onclick="window.open('http://krakow.zaprasza.net/fotogaleria/panorama/wawel/wawel.html','wawel','menubar=false,scrollbars=no,resizable=yes,width=980,height=600,left=0,top=100');" href="#_top"><img height="87" src="http://krakow.zaprasza.net/fotogaleria/panorama/i/wawel.jpg" width="400" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://www.krakow.info/streetmaps.html">מפות מרכז העיר, מפת רחובות, מפת קז'ימיר והרובע היהודי</a>.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://www.shtetlinks.jewishgen.org/krakow/Hebrew/kra_heb_books_hist.htm">ספרים בעברית על קרקוב - היסטוריה ומחקר</a></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://www.turnhere.com/city/Krakow_Poland/All/films/696.aspx">סיור וידאו בקרקוב באנגלית [4 דק']</a></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>ארוחת ערב עם מופע פולקלור <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/lizudancer.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/lizudancer.jpg" border="0" /></a><br /></strong>מוצ"ש, יציאה משותפת למסעדה במרכז העיר העתיקה. גם מסעדה זו ממוקמת במרתף מעוצב, בתכנית: ארוחת ערב [ ושוב, ארוחה כשרה מלאה לשומרי הכשרות בכלים חד פעמיים ] והופעת להקת פולקלור מקומית. זמרת, רקדן, רקדנית, נגנים ואפילו הדרן מתוך ריגולטו. ללהקה מצטרפים ז'אן פול ינאי וליזו [ אליעזר שפיגל - מחולל כשלימינו הזמרת ומשמאלו הרקדנית ] מסיימים לקראת חצות, חוזרים למלון במוניות.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;">האווירה קשה כי מתחילות להגיע החדשות מהארץ מתפזרים לחדרים לא לפני שבודקים באינטרנט את החדשות הקשות מישראל.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/31295411-115322181513179761?l=polin2006.blogspot.com' alt='' /></div>צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-31295411.post-1153221723407078182006-07-18T04:20:00.000-07:002006-07-31T19:53:36.710-07:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/auskrak.gif"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/400/auskrak.png" border="0" /></a><br /><a href="http://www.ancestry.com/search/rectype/reference/maps/images/Auschwitz.gif"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://www.ancestry.com/search/rectype/reference/maps/images/Auschwitz.gif" width="415" border="0" /></a><br /><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;">היום השישי</span></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>אושוויץ Auschwitz</strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">הוא שמה ה</span><span style="font-family:arial;">גרמני</span><span style="font-family:arial;"> של העיירה ה</span><span style="font-family:arial;">פולנית</span><span style="font-family:arial;"> אושוויינצ'ים (Oświęcim), הנמצאת כ-60 קילומטר מדרום-מערב ל</span><span style="font-family:arial;">קרקוב</span><span style="font-family:arial;">. החל ב-</span><span style="font-family:arial;">1940</span><span style="font-family:arial;">, </span><span style="font-family:arial;">גרמניה הנאצית</span><span style="font-family:arial;"> בנתה מספר </span><span style="font-family:arial;">מחנות ריכוז</span><span style="font-family:arial;"> ו</span><span style="font-family:arial;">מחנות השמדה</span><span style="font-family:arial;"> באזור, שהיו מרכיב עיקרי ב</span><span style="font-family:arial;">שואה</span><span style="font-family:arial;">.<br />באושוויץ היו שלושה מחנות עיקריים ושלושים ותשעה תת-מחנות. שלושת המחנות העיקריים היו:<br />אושוויץ I, מחנה הריכוז המקורי ששימש כמרכז מנהלי לכל התשלובת, ובו נרצחו כ-75,000 אינטלקטואלים פולנים ו 15,000 שבויי מלחמה </span><span style="font-family:arial;">סובייטיים</span><span style="font-family:arial;"><br />אושוויץ II (בירקנאו), מחנה השמדה שבו נרצחו כמיליון </span><span style="font-family:arial;">יהודים</span><span style="font-family:arial;"> וכ-22,000 </span><span style="font-family:arial;">צוענים</span><span style="font-family:arial;"><br />אושוויץ III (מונוביץ), ששימש כ</span><span style="font-family:arial;">מחנה עבודה</span><span style="font-family:arial;"> עבור חברת </span><span style="font-family:arial;">אי גה פארבן</span><span style="font-family:arial;"><br />חוקרים רבים ניסו לאמוד את מספרם של קורבנות אושוויץ. המספר המקובל כיום בעולם האקדמי וביד ושם נע בין 1,000,000- 1,100,000 קורבנות.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><p dir="rtl" align="center"><span style="font-family:Arial;"><img src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/8/84/Auschwitz_gate_brama_1940s.jpg/230px-Auschwitz_gate_brama_1940s.jpg" /></span></p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/בירק×">קרא יותר בויקיפדיה...</a></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/video.jpg"></a><a href="http://www.youtube.com/results?search=auschwitz&search_type=search_videos">סרטונים ומצגות אודות אושוויץ</a></span></div><div dir="rtl" align="right"><a href="http://www.pbs.org/auschwitz/"><span style="font-family:arial;">אושוויץ - מבט מפורט. מפות ותכניות</span></a></div><div align="right"></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://members.home.nl/jaccohendrix/Auswitch/">אושוויץ בחורף</a></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://www.auschwitz-muzeum.oswiecim.pl/new/index.php?language=EN&amp;tryb=szukaj">חיפוש ניספים במוזיאון אושוויץ</a></span></div><p></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/31295411-115322172340707818?l=polin2006.blogspot.com' alt='' /></div>צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-31295411.post-1153218120354217992006-07-18T03:20:00.000-07:002006-08-20T01:13:56.413-07:00<strong><span style="font-family:Arial;"></span></strong><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/lodz.gif"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/400/lodz.png" border="0" /></a><br /><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/gama.jpg"></a><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;">היום האחרון</span></div><span style="font-family:arial;"><div dir="rtl" align="justify"><br /><strong>גטו קרקוב <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/optk.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/optk.jpg" border="0" /></a><br /></strong><a class="internal" title="הגדל" href="http://he.wikipedia.org/wiki/תמו×"></a>גטו קרקוב הוקם בתקופת מלחמת העולם השנייה בפרבר דרומי של העיר <a title="קרקוב" href="http://he.wikipedia.org/wiki/קרקוב">קרקוב</a>. הוא אוכלס בשאריתה של <a title="יהדות קרקוב" href="http://he.wikipedia.org/wiki/יהדות_קרקוב">יהדות קרקוב</a> שנותרה בעיר, לאחר שמרבית יהודי העיר גורשו ממנה כבר בשלבים הראשונים של המלחמה. הגטו פעל כאזור מתוחם וסגור במשך שנתיים - מהקמתו במרץ 1941 ועד חיסולו הסופי במרץ 1943, עם משלוח אחרוני היהודים בו למחנות ההשמדה.<br />ב־3 במרץ 1941 הוציא מושל המחוז ואכטר פקודה בדבר הקמת "אזור מגורים יהודי", לפיה חייבים היהודים שנותרו בקרקוב, כ־15 אלף נפשות, לעקור אליו עד ל־21 במרץ. הגטו הוקם בפרבר פודגוז'ה, בדרום העיר קרקוב, בגדה השמאלית של נהר ה<a title="ויסלה" href="http://he.wikipedia.org/wiki/ויסלה">ויסלה</a>. בשטח זה, לפני המלחמה, גרו כ־3,000 יהודים וגויים יחד. בעת ריכוז היהודים בתחום זה, שלו קראו הגרמנים "הרובע היהודי", נצטוו הפולנים לפנות את המקום ונאסר עליהם לתת מחסה או עזרה אחרת ליהודים.<br />בקרקוב ויתר ה'ארגון היהודי הלוחם' על הכנות למרד בתוך הגטו, בהעריכו כי בנסיבות שם אין סיכויים להצליח. לעומת זאת החליטו כבר לפני חיסול הגטו להעביר את המאבק עם הגרמנים לצד ה'ארי' של העיר. הארגון ערך כמה התקפות על הגרמנים ברחובות קרקוב. המפורסמת ביניהן היתה ההתקפה ביום 22 בדצמבר 1942 על מועדון של הצבא הגרמני 'ציגנריה" (Cyganeria).<br />בתמונה: בית המרקחת של פנקביץ בתוך חומות הגיטו של קרקוב</div><div dir="rtl" align="justify"><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/גטו_קרקוב">קרא יותר...</a></div><div dir="rtl" align="justify"></div><div dir="rtl" align="justify"></div><div dir="rtl" align="right"></span></div><p><div align="right"><span style="font-family:arial;"></div></span><div dir="rtl" align="right"></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><strong><a href="http://www1.yadvashem.org/righteous/bycountry/images/schindler.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://www1.yadvashem.org/righteous/bycountry/images/schindler.jpg" border="0" /></a>אוסקר שינדלר OSKAR SCHINDLER</strong> </span></div><span style="font-family:Arial;"></span><span style="font-family:arial;"><div dir="rtl" align="justify">חסיד אומות עולם גרמני (1908 - 1974). אוסקר שינדלר נולד במורביה (צ'כיה היום), אזור שסופח לרייך השלישי באוקטובר 1938. אוסקר שינדלר נשלח לקרקוב בשנת 1939 על ידי מינהל שלטון הכיבוש הגרמני, לנהל שתי חברות שנלקחו מבעליהן היהודים. מעמדו וקשריו הטובים עם שלטונות הכיבוש סייעו בידו להציל מאות יהודים על ידי העסקתם במפעלים שניהל, בקרקוב ומאוחר יותר גם בברינליץ' שבחבל הסודטים.<br />כאשר הצבא האדום התקרב לפולין, החלו הגרמנים להעביר מפעלים חיוניים לאזורים בטוחים יותר. שינדלר קיבל רשות להקים שוב את מפעלו מלפני המלחמה באזור הסודטים, ולייצר תחמושת. במבצע יחיד במינו בשנות השלטון הנאצי, הצליח שינדלר להעביר כ-300 נשים ו-800 גברים יהודים דרך מחנות גרוס-רוזן ואושוויץ לעבודה במפעלו בברינליץ', שם זכו לטיפול אנושי, עד כמה שאפשר היה בנסיבות ההן. הוא דאג להם לאספקה שוטפת של מזון ותרופות. שינדלר הציל גם יהודים רבים אחרים שנקלעו לסביבות המפעל, כמו אותם 100 יהודים ממחנה פלאשוב שהושארו ברכבת נעולה לקפוא מקור בקרונות נעולים. שינדלר ואשתו, אמילי, שברו את המנעולים והוציאו את הגברים והנשים הקפואים, הביאו אותם למפעל ודאגו להם עד שהתאוששו. אותם אלה שכבר לא היה ניתן להצילם, נקברו בקבורה יהודית כהלכה.אישיותו השנויה במחלוקת של אוסקר שינדלר הביאה פעמים אחדות למאסרו על ידי הגסטפו באשמת שחיתות, אך קשריו ההדוקים עם מפקדי ס"ס בכירים ואנשי מפתח במשרדי הממשלה בברלין הביאו לשחרורו ואפשרו לו לדאוג לעובדיו היהודים.בשנת 1962 הובא שינדלר ארצה על-ידי היהודים שהציל, ובטקס רב רושם נטע את אחד העצים הראשונים בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם. בשנת 1974 נפטר שינדלר בפרנקפורט ועל פי צוואתו נטמנה גופתו בבית העלמין הלטיני שבהר ציון בירושלים.ב- 18 ליולי, 1967, הוכר אוסקר שינדלר, ע"י יד ושם, כחסיד אומות עולם<br /><a href="http://yad-vashem.org.il/righteous/bycountry/germany/pdf/P.41_44_11.pdf">הורד קובץ PDF המכיל את רשימת שינדלר המקורית...</a></div></span><span style="font-family:arial;font-size:85%;">מתוך יד ושם</span><br /><p><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><strong>פלשוב</strong></span><span style="font-family:arial;"> <a href="http://forumsgallery.tapuz.co.il/ForumsGallery/galleryimages/325_0506200574953.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://forumsgallery.tapuz.co.il/ForumsGallery/galleryimages/325_0506200574953.jpg" border="0" /></a><br />מחנה עבודה כפייה ואח"כ מחנה ריכוז. המחנה הוקם בסתיו 1942 בפרברי קרקוב ובינואר 1944 הפך למחנה ריכוז. בניית המחנה החלה בקיץ 1942 על אדמת שני בתי-קברות יהודיים, על אדמת הקהילה היהודית וכן על אדמות פרטיות, שהתושבים הפולנים שחיו בהן גורשו. בניית המחנה הורחבה בשיטתיות. ב-1944 הגיע לשטחו המרבי, כ800- דונם.<br />מחנה פלשוב היה מחולק לכמה חלקים: מגורי הגרמנים, בתי-מלאכה לייצור, והמחנה עצמו מחולק לאגף נשים ואגף גברים. ב 13-14 במרץ 1934, בעת חיסול גטו קרקוב, גורשו רוב תושביו היהודים לבלז'ץ, כ-2000 יהודים נרצחו ברחובות העיר ונטמנו בקבר אחים בפלשוב, והשאר- כ8,000- נפש, גורשו למחנה פלשוב.<br />בתחילת יולי 1943 הוקם במחנה פלשוב מחנה נוסף לפולנים, ואליו הובאו פולנים שהואשמו בעבירות מנהליות-משמעתיות או שנאשמו בעבירות פוליטיות. בחלק הפולני נכלאו גם כמה עשרות משפחות צוענים.<br />מספר האסירים במחנה לא היה קבוע: לפני חיסול גטו קרקוב, בתחילת 1943 היו במחנה 2,000 אסירים, באמצע שנה זו הגיע מס' האסירים ל 12,000, ואילו ב1944- הגיע מספרם לשיא: 22,000-24,000 אסירים.<br />בעת היותו מחנה כפייה נרצחו בפלשוב המוני יהודים, ואחרי שהפך למחנה ריכוז הובאו אליו גם פולנים שנשפטו על פעילויות פטריוטיות, ונורו למוות.<br />ע"פ אומדנים נרצחו בפלשוב בקבוצות וביחידים כ8,000- נפש. כשהתקרב הצבא האדום לאזור ב1944- החלו בפירוק המחנה ובהעברת האסירים למחנות אחרים או לאתרי השמדה בתאי-גזים, כגון 2,000 האסירים היהודים שבסוף מאי 1944 נשלחו לאושוויץ להמתה בגז.<br />בספטמבר 1944 חוסל גם החלק הפולני של המחנה וטושטשו עקבות הפשע ע"י פתיחת קברי-המונים ושרפת הגופות שנערמו בהם.<br />ב14- בינואר 1945 עזבו את המחנה אחרוני האסירים לכיוון אושוויץ<br /></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://yad-vashem.org.il/heb_site/heb_exhibitions/From_our_photo_archive/schindler/home_schindler.html">עדות אוירית לרשימות שינדלר באתר יד ושם...</a></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/video.jpg"><img style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 10px 50px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/video.jpg" border="0" /></a> <strong>סרטונים</strong><br />- נעימת הסרט רשימות שינדלר <a href="http://www.youtube.com/watch?v=mbQAl_VkVrg&search=schindler%27s">לכינור ותזמורת</a>, <a href="http://www.youtube.com/watch?v=uy9F71pgbTE&amp;search=schindler%27s">לפסנתר</a><br />- <a href="http://www.youtube.com/watch?v=jM1y9BwimoU&search=shindler">רשימות שינדלר - הסרט - 10 הדקות האחרונות</a><br />- <a href="http://www.dailymotion.com/relevance/search/shindler/video/x7x9l_Oskar-Shindler">קברו של אוסקר שינדלר</a></span></div><p><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><strong>לודז' Łódź</strong>,</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;">לודז' היא העיר השנייה בגודלה בפולין (אוכלוסייה של 776,297 איש, נכון לשנת 2004). העיר ממוקמת במרכז המדינה, דרומית מערבית לוורשה ומשמשת בירת מחוז לודז'. בתקופת השלטון הרוסי במאה ה-19 התפתחה לודז' מכפר קטן עיר של תעשית הטקסטילים, במידה רבה אודות ליוזמת התושבים היהודים.לפני מלחמת העולם השניה חיה בלודז' קהילה היהודית שהגיע עד לכ 225,000 -233,000 איש. היא הייתה הקהילה השנייה בגודלה בפולין לאחר וורשה ופעלו בה רשת חינוך יהודית מסועפת, עיתונות יהודית ותיאטרון אידי. בזמן המלחמה נכלאה הקהילה בגטו לודז', אחד הגטאות המפורסמים בתולדות השואה היא העיר השנייה בגודלה בפולין (אוכלוסייה של 776,297 איש, נכון לשנת 2004). העיר ממוקמת במרכז המדינה, דרומית מערבית לוורשה ומשמשת בירת מחוז לודז'. בתקופת השלטון הרוסי במאה ה-19 התפתחה לודז' מכפר קטן עיר של תעשית הטקסטילים, במידה רבה אודות ליוזמת התושבים היהודים.לפני מלחמת העולם השניה חיה בלודז' קהילה היהודית שהגיע עד לכ 225,000 -233,000 איש. היא הייתה הקהילה השנייה בגודלה בפולין לאחר וורשה ופעלו בה רשת חינוך יהודית מסועפת, עיתונות יהודית ותיאטרון אידי. בזמן המלחמה נכלאה הקהילה בגטו לודז', אחד הגטאות המפורסמים בתולדות השואה</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://www.shtetlinks.jewishgen.org/Lodz/trace.htm">מקורות לחיפוש משפחות בלודז'</a></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://www.shtetlinks.jewishgen.org/Lodz/streets-index1_pol.htm">רשימת רחובות בגטו לודז'</a><br /><a href="http://www.p.lodz.pl/I35/lodz_historia/lodz1-eng.html">מדריך קצר ללודז' כולל נכסים יהודיים</a></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://www.mapa.lodz.pl/eng/">מפת לודז' עם הוראות התקנה</a></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"></span></div><p><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><strong>גטו לודז'</strong></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;">בשמונה בפברואר 1940 פורסמה הודעה פומבית על הקמת 'הגיטו לודז<br />בשלושים באפריל 1940 נסגר הגיטו בשטח של ארבעה קמ"ר ונדחסו לתוכו 164,000 יהודי העיר<br />בשנים 1941 – 1942 נוספו לגיטו עוד 38,500 יהודים שגורשו מאזורים שונים באירופה<br />על ניהול העיניינים בגיטו היו מופקדים, מצד הגרמנים – הגסטאפו, ומצד .היהודים – ראש היודנראט: מרדכי חיים רומקובסקי<br />השלטונות הגרמניים העניקו ליודנראט סמכויות נרחבות בתחום ארגון החיים בגיטו עיקר תפקידו היה בארגון העבודה במפעלי הייצור היודנראט ראה בהקמת המפעלים הללו אפשרות יחידה להציל את .האוכלוסיה הכלואה בגיטו<br />תנאי החיים בגיטו היו קשים ביותר: הצפיפות, המחלות, הקור והרעב הפכו אותו לאתר תמותת המונים אלא שמעבר לתמותת ההמונים בתנאים הקשים, המכה הקטלנית ביותר היתה הגירושים גירושים למחנות עבודה בכפייה ואחר-כך למחנות ההשמדה, בעיקר לחלמנו<br />כל שנות קיומו של הגיטו התנהלה בו פעילות ציבורית בלתי חוקית ערה: .מפלגות, ארועי תרבות, בתי-ספר ותנועות נוער<br />באביב 1944 הוחלט לחסל את הגיטו. במהלך תקופה זו נשלחו 74,000 יהודים להשמדה הם הועמסו על 50 קרונות שיצאו יום יום משטח הגיטו<br /><span style="font-size:85%;">מתוך האנציקלופדיה של השואה</span><br /><a href="http://www.zwoje-scrolls.com/shoah/lodz.html">אוסף צילומי גטו לודז' מעת הקמתו</a>.</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14545">גטו לודז' - מטח</a><br /><a href="http://yad-vashem.org.il/heb_site/heb_exhibitions/heb_lodz/img/map.pdf">מפת גטו לודז להורדה בפורמט PDF</a></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"></span></div><p><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"><strong>בית הקברות היהודי בלודז'</strong> <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/lodzcem.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/lodzcem.jpg" border="0" /></a><br />בית הקברות היהודי הראשון בלודז' נוסד בשנת 1811 והיה ממוקם ברחוב ווסולה (Wesoła). אחרי המלחמה (בשנות החמישים של מאה ה-XX) נסלל בשטחו רחוב ונבנתה שכונת מגורים. היום, הזיכרון לקיומו הוא אובליסק אבן, שהוקם בשנת 2004 ביוזמת ראש עיריית לודז', ד"ר יז'י קרופיבניצקי. </span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;">בית הקברות ברחוב בראצקה (BRACKA) בלודז' נוסד בשנת 1892, לפי ההערכה קבורים בו כ-160.000 איש. שטחו 39.606 הקטר. בתולדותיו, בתקופה של יותר ממאה שנה, נקברו בו אנשי מעלה רבים, הראויים לתהילה על תרומתם להתפתחות לודז' בהם רבנים, תעשיינים, רופאים, פוליטיקאים, עסקני ציבור ועוד. המצבות שלהם הן לעיתים קרובות יצירות אמנות מדרגה ראשונה באבן ובמתכת.<a href="http://polin2006galery.blogspot.com/2006/07/blog-post.html"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/lodzcem2.jpg" border="0" /></a></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;">קבורים בו קרבנות של אחד המאורעות הטראגיים ביותר בתולדות האנושות - השואה. בחלק של בית הקברות הקרוי "שדה הגיטו" נקברו כ- 43.000 קרבנות גיטו לודז', שמתו מרעב ומאפיסת כוחות. רק לעיתים רחוקות יש מצבות על הקברים שלהם. לכן כדי לשמר את זכר הנפטרים, החליטה הקרן להסדיר את כל השטח במלואו. למרות ביצוע עבודות אחרות בבית הקברות, הסדרת השטח של "שדה הגיטו" היא המבצע החשוב והחיוני ביותר כדי שצאצאיהם המועטים החיים עדיין של הקבורים שם יוכלו להקים מצבות על הקברים של יקיריהם ושדה הגיטו יקבל אופי של בית קברות צבאי, כי כזה הוא באמת. הודות לסיועו ותמיכתו הכספית של מר יוסף בוכמן מפרנקפורט על המיין, נוצר בסיס מידע של נתוני האנשים הקבורים בבית הקברות.<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/lodzcem3.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/200/lodzcem3.jpg" border="0" /></a> נאסף בו עד עתה מידע הקשור לכ- 90.000 איש. ונעשים מאמצים להרחבת בסיס זה במידע חדש, המגיע ממקורות שונים. ע"פ התכנית יתחיל רישום ממצאים ותיעוד מצולם של המצבות שנשמרו בבית הקברות על ידי העתקת הנתונים הנוגעים לנפטר.</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;">אתר האינטרנט של </span><a href="http://www.jewishlodzcemetery.org/defaultEN.asp"><span style="font-family:Arial;">בית הקברות היהודי בלודז'</span></a></div><div dir="rtl" align="justify"></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/31295411-115321812035421799?l=polin2006.blogspot.com' alt='' /></div>צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.com1